My cancer story-Hebrew

פרק 4

"כן,אשמח"-אמרתי בחיוך,
"אקח אותך בשמונה מביתך".
רציתי שזה יצליח ביננו,הוא בחור חלומי, כל מה שאי פעם רציתי זה מישהו כמוהו. אני לא מכירה אותו מספיק עדיין ואני רוצה להכיר.
יצאתי מבית הספר והלכתי לדרכי ביתי. כאשר הגעתי הביתה חיכתה לי אימי עם ארוחת צהריים מפנקת על השולחן. התיישבתי במהירות והתכלתי לאכול.
"אמא אני יוצאת היום עם נער שהכרתי בבית הספר",
"אני לא מסכמה לך"-אמרה אימי ברוגז,
-"מה,למה?",
"כי את לא מכירה אותו מספיק כדי לצאת איתו,הכרתם רק היום"-הביטה בי אימי במבט נוקשה,
-"נו אז מה אמא, הוא יהודי וההורים שלו ישראלים הוא לא יעשה לי כלום!",
"אי אפשר לדעת עם הוא יעשה לך משהו או שלא,חכי עד לחודש הבא כדי לצאת איתו".
ברחתי לחדר וטרקתי את הדלת. לא דעתי מה להגיד לו,לא רציתי לאכזב אותו, רציתי להיות איתו ולהכיר אותו אבל אמא שלי תמיד תהרוס לי כל דבר.
לאמא שלי ולי תמיד היו בעיות,מגיל צעיר היא הייתה מתעללת בי עם השנים היא השתפרה כלפיי אבל עדיין קשה לי איתה.
פתחתי את הטלפון ושלחתי הודעה לדילן,
-"דילן אני לא יכולה להיפגש איתך היום,נוכל לקבוע לפעם אחרת?".
הייתי כלכך מאוכזבת, התביישתי בזה שהברזתי לבחור שרציתי כלכך להכיר, הרגשתי זוועה.