התערבות

פרולוג

פלאק!

כל תלמידי גריפינדור ששהו בחדר המועדון פערו את פיהם.

"איך אתה מעז?!" דמעות עמדו בעיניה של לילי. "איך העזת להתערב עלי!" המשיכה וצעקה על מי שהיה עד לפני כמה דקות החבר שלה. הנער שאהבה. עד לפני כמה דקות, כמובן.

הוא יספוג הכול, זה הגיע לו. הוא שיחק ברגשותיה של לילי, בצורה הכי מגעילה שיש – התערבות.

"לילי-"

"תהיה בשקט! אתה, אתה-" צעקתה של לילי גוועה בחדות והיא התמוטטה.

"לילי! לילי את בסדר?!" שאל, מתכופף לעברה. ראשה היה מורכן ושערה היה פזור סביב לפניה, כחומת מגן. הוא שמע את היבבות שבקעו מחזה.

הוא הניח את ידיו על כתפיה, מרגיש את הרעד שעבר בגופה. ידיה התרוממו ואחזו בזרועותיו. כמו חתולה, לילי שלפה את ציפורניה ושרטה אותו עד זוב דם. הוא מיהר למשוך את ידיו. אך הכאב הפיזי לא היה שווה לכאב בליבו.

לילי הרימה אליו את מבטה. פניה לא היו רטובים מבכי: רק זעם נראה בעיני האזמרגד שלה. השינוי החריף, מאושר (אותו היה רגיל לראות בעיניים האלו) לזעם, הפחיד אותו מעט והוא ניסה להתרחק.

"אל. תיגע. בי." סיננה לילי וקמה. היא הביטה אליו מלמעלה, כשהפעם, הראו עיניה את הכאב והשנאה שהרגישה. אך השנאה הייתה עזה יותר מבעבר.

"אני שונאת אותך, ג'יימס פוטר."