קרדיט להדר על הרעיון 385703
"היי חברים. אני לואי הורן-פיין ואתם צופים ב-Pranksonparents! היום לא אעשה משהו מסובך.
רק אכין ארוחת ערב גדולה, אחתוך את היד שלי, אשים חולדה במרק ומקק בפסטה.
לא משהו גדול".
לואי שם מצלמה קטנה במטבח, לייד ספר הבישול שממנו "קרא" ועוד מצלמה זעירה בסוף המדרגות, כך שכל המנויים לערוץ שלו יוכלו לראות כל מה שקורה.
לא היו לו הרבה מנויים, רק חמישה מיליון מנויים ושלושה מיליון עוקבים בטוויטר, טאמבלר ואינסטגרם.
------
"היי פאפא, איך היה בעבודה?" שאל לואי בעוד שהקציף את הביצים במהירות עם המזלג.
"כרגיל, לאב, מתיש" ענה אביו, נייל.
"פא. מתי דאדי חוזר מהעבודה?" לואי שאל ושם את ההקצפה של הביצים בתוך הקערה עם הקמח.
לא היה לו שמץ מה הוא מכין וכך גם להוריו.
אבל-כמה שיותר מוזר ומגעיל- יותר טוב.
הוא קרץ במהירות למצלמה הזעירה שהייתה במרדרגות וחזר לערבב את התערובת המוזרה שהוא הכין.
"עוד..." בדק נייל את שעונו "הו, הוא אמור להגיע כל רגע" ענה נייל ובדיוק נשמעו שלוש דפיקות חזקות על הדלת.
נייל פתח את הדלת ואכן, דאדי ליאם היה שם.
"רק דיברנו" ממלמל לואי ששם שוקולד, מלפפונים חמוצים, פטל, קולה וסודה לשתייה בקערה הנפרדת.
"לולו, מה אתה מכין שם?" שאל דאדי ליאם.
"הפתעה" ענה לואי בזמן שנייל נשק לליאם על שפתיו.
לואי עירבב את הקמח והביצים עם הדברים המגעילים שהכין ממקודם שכללו בתוכם שוקולד ופטל ושם אותם בתנור.
------
ארוחת הערב הגיעה וכולם ישבו סביב השולחן.
על השולחן הייתה פשטידת גועל, מרק חולדות ופסטת ג'וקים. אבל אף אחד לא ידע מזה חוץ מהשף לואי.
נייל וליאם דיברו אחד עם השני כשהחליפו מהבגדים האופנתיים- לטרנינג רחב וגופייה פשוטה, בזמן שלואי חתך את הפשטידה עם סכין חדה וגדולה במיוחד ואז עשה רעש עם הסכין, מרח קצת קטשופ על הזרוע וצרח בכאב.
"פאפא, דאדי, נחתכתי מהסכין הארורה!" הוא צרח והוריו רצו במהרה אליו.
הוא עטף את הזרוע במגבת עוד לפניי שהוריו הגיעו וכשאר הגיעו, לואי אמר שהוא בסדר והוא יתמודד על הכאב.
כולם התיישבו לאכול, לא יודעים מה מצפה להם.
נייל לקח חתיכת פשטידה והכניס לפה.
הוא לעס, לעס ולעס ואז ירק ושתה מים במהירות.
"דאדי? זה לא טעים?" שאל לואי כשהסתכל עליו עם עיניו הכחולות והתמימות.
"טעים מאוד! רק...שמת יותר מידיי פלפל" נייל תירץ וחייך חיוך מנחם.
"בואו נעבור למרק, אני בטוח שהוא יותר טעים" הציע ליאם.
לואי שם כמות גדולה של מרק בקערות של ליאם ונייל וכמובן,גם לו, כדי שלא יחשדו.
"לולו, למה במרק יש גוש שערות אפורות?!" ליאם שאל בפאניקה.
"זה לא גוש שערות! זה חולדה!" נייל צרח והתרחק במהרה מהשולחן.
"א-אל תתאכזב, לולו, אני בטוח שהפסטה לא תשתבש" ליאם אמר וחייך אל עבר בנו, לואי.
לואי שם כמות קטנה(הפעם) של פסטה בקערות של האבות שלו ורק נתן לזה זמן עד שהמתיחה הזאת תהייה האחרונה.
"רואה, לולו, אמרתי לך שהפסטה תהייה טעימה!" קרא ליאם באושר כשהכניס פסטה אחת לפה שלו.
נייל התחיל לאכול בתיאבון וסיים הכול מהצלחת עד שכולם שמעו "קנאק" ולואי הבין שנייל לעס בג'וק.
נייל מיהר לירוק הכל וצרח כשראה מה יש לו בצלחת.
"רק רגע, לאב" ליאם אמר ונגע בג'וק עם קצה מזלגו.
"זה פלסטיק!" צווח ליאם.
"אלוהים אדירים, לואי, זאת עוד אחת מהמתיחות שלך?!" שאל נייל עם קולו שנשמע עכשיו כועס מתמיד.
לואי צחק את הצחוק המתגלגל שלו ותפס את ביטנו.
"איפה המצלמות?" שאל ליאם שצחק בשקט.
"ליאם, אתה אמור להעניש אותו! לא לשחק איתו!" נייל צעק על ליאם ואז שניהם הסתכלו על לואי.
"כדאי לך להפסיק לצחוק מייד, אדון צעיר, כי אתה מרותק לשבועיים!" אמר נייל בכעס ולואי נרגע מייד, מביא את המצלמה שהייתה במדרגות והמצלמה שהייתה לייד ספר הבישול.
"טוב חברים, אני מרותק לשבועיים בגלל המתיחה הזאת" אמר לואי, הוא נאנח והשפיל את ראשו.
"אבל זה לא אומר שאני מתכוון להפסיק!" אמר באושר, קרץ וסיים עם היוטיוב להיום.
YOU ARE READING
Pranksonparents
Fanfiction"היי חברים. אני לואי הורן-פיין ואתם צופים ב-pranksonparents!" אחד שבו לואי מותח את הוריו החביבים, ליאם ונייל. קרדיט להדר המדהימה על הרעיון 385703
