26 // call

1.8K 175 20
                                    

הטלפון שלי צילצל לאחר שקיבלתי את ההודעה שלו ועניתי ישר.

״היי״ הוא אמר בדיוק כשעניתי.

זה גרם לי לחשוב מיד על אותו הלילה, אבל דחקתי את המחשבה והתעלמתי ממנה.

״היי״

״אז רציתי לדבר איתך על זה מתי שאנחנו באים לניו זילנד״ יכולתי לשמוע את החיוך בקולו וזה גרם לי לחייך ״בגלל שלא יכולת לקנות כרטיסים עמדתי להביא לך כאלו, אבל מכרנו את כך הכרטיסים ואין מושבים ריקים, ואני לא יכול להושיב אותך מאחורי הקלעים...״

״היי זה בסדר, אני לא באמת רוצה ללכת בכל מקרה, אני מתכוונת אני רוצה, אבל אני רוצה להיות שם בכוחות עצמי. אני לא רוצה מעבר חופשי רק בגלל שאנחנו מדברים״ קטעתי אותו.

״תני לי לסיים״ הוא גיחך, הרגשתי שהלב שלי יוצא מהחזה.

״בסדר״

״חשבתי שאחרי שההופעה תיגמר אני אוכל לבוא אלייך הביתה ונוכל לצפות בסרטים או משהו״ הוא המשיך.

״הו בטח״

״אני חייב ללכת לארוז עכשו, כי אנחנו מגיעים למעשה בעוד יומיים, כדי שנוכל לטייל בסביבה קצת״

״בסדר״ חייכתי ״תיהנה״

״חכי, קייס...״

״כן?״

״התגעגעתי אליך״

חייכתי, ״גם אני התגעגעתי אליך״

dms // a.i // translateWhere stories live. Discover now