חייכתי, מביטה בדשא הירוק החתוך בצורה מסודרת ומכוסה באורות.
זה נראה כמו משהו מתוך סרט.
נורות כיסו את הדשא מסביב למפת פיקניק אדומה שאשטון ואני ישבנו עליה, פיצה מוגשת מלפנינו.
הוא הכיר אותי טוב מידי.
השמש התחילה לשקוע, אז השמים היו בצבעי סגול, כחול וורוד.
זה לא הרגיש כמו החיים האמיתיים.
״הכנת את זה בעצמך?״ שאלתי, סוף סוף מסתכלת אל פניו הלחוצות.
הוא משך בכתפיו, ״כן, אבל הבנים נתנו לי כמה רעיונות״ הוא חייך.
״זה יפיפה״ נאנחתי בשמחה.
״את יפיפיה״ הוא גיחך בחוצפה.
״זה היה הדבר הכי דביק שאי פעם אמרת לי״ צחקתי כשהוא קירב אותי אליו כך שיכולנו לשכב אחד ליד השניה ולצפות בשמיים.
״את גורמת לי להרגיש דביק וקיטשי״
״אתה גורם לי להיות שמחה״ הודיתי.
״ההרגשה טבעית״ הוא חייך מנשק אותי במצח.
//
שכבנו שם עוד כמה דקות לפני שהוא זז כך שהסתכלנו אחד לשניה בעיניים.
״קייס, אני יכול לשאול אותך משהו?״
״ברור, תמיד״
״מאז אתמול בלילה, יש רק שני דברים שאני רוצה להגיד לך. הראשון, אני רוצה שתצטרפי לשאר סיבוב ההופעות איתי, והשני,״ הוא הרים את פניי, ידיו מלטפות את פרצופי, ״תהיי החברה שלי קייס?״ הוא שאל.
״ברור״ חייכתי כשהוא קירב אותי לחיקו, מנשק את כל פניי.
אני לא חושבת שאני אהיה מתישהו שמחה יותר משהייתי ברגע הזה.
הרגשתי בבית.
כי עכשו, הבית היה כל מקום שהוא היה בו.
***
זה הפאקינג סוף עצוב לי):
YOU ARE READING
dms // a.i // translate
Fanfiction״Ashton5SOS@ התחיל לעקוב אחריך!״ // כשאשטון עוקב אחרי מעריצה והם מתחילים לדבר. // ספר ראשון בסדרת המדיה החברתית. נכתב על ידי- yikesleah@ תורגם על ידי- girl_almightyyy_@
