Sun Is Shining

פרק 3: The letter - המכתב

ההלוויה של מרקוס הייתה מפוארת וגדולה. כל תושבי מחוז מידסן ניסו להיכנס אל הכנסייה הגדולה של האחוזה אך רק מעטים, כמו למשל- חייליו של מרקוס,חבריו הקרובים, יועציו, משפחתו, ועוד מספר אנשים חשובים, הצליחו להיכנס אל הכנסייה ולתפוס לעצמם מקום באחד מכיסאות העץ שנמצאים ממש ליד ארון הקבורה.

הרחובות היו עמוסים בתושבים שבכו וקראו בקולי קולות, תפילות על הלידר של המחוז שטיפל בהם ותמך בהם, עזר להם לחיות חיים שקטים למרות שמסביבם חיות קהילות שלמות של ערפדים ודאג לבצע הסכמי שלום עם האנשים המתאימים, מנהיגי המחוזות האחרים. המחוז כולו נצבע בצבעו השחור והמר כשכל התושבים זרקו על עצמם בגדים שחורים, קרועים ומלוכלכים כאות כבוד ולסימן אבל ניכר.

הטקס היה כל כך מפואר והחיילים נעמדו דום והצדיעו ללידר שאליו הם היו מסורים ולאחר מכן אל הקונטורית שמחליפה אותו, וביום מן הימים תהפוך להיות הלידרית החדשה. מספר נאומים נשמעו ולאחר מכן גם שירת מקהלה וכמובן עוד טקסים רשמיים ומנהגי הלוויה, ששבו את ליבם של הצופים בהם וגרמו להם לבכות ללא הפסקה, היו חלק מההלוויה,אבל שעתו של מרקוס הגיעה וחייליו סגרו את הארון.

לאחר שהטקס נגמר והרחובות התרוקנו באיטיות, חזרו בני המשפחה אל האחוזה והתכוננו בעיקר לנסיעה הקרובה של אמיליה אל מחוז סנואוטיינס.

כל המשרתות ארזו את תיקיה של אמיליה, הטבחים הכינו אוכל וצידה לדרך,החיילים הכינו את המסוקים והמכוניות, והיועצים, יחד עם סטנלי ואמיליה ישבו בהיכל כשאף אחד לא נמצא שם והציגו את הצוואה של מרקוס בפניה. אך לפני כל החוקים וההסברים, היה מכתב קטן שמרקוס כתב בכתב ידו העגול והגדול לאמיליה לקראת המעמד החדש שלה.

"אמיליה יקרה שלי, אין דרך להסביר כמה אני מתרגש להכריז עלייך כקונטורית חדשה של מחוז מידסן. הגאווה הקטנה שלי בכל שנות חיי היא זו שנתנה לי את האפשרות לבחור בך. את היית הגאווה הקטנה שלי ואת עדיין הגאווה הקטנה שלי. כל חיי ידעתי שאת זו שתהיה הקונטורית, אבל הייתי צריך לוודא עשרות ולו מאות פעמים שאת מוכנה לתפקיד הזה וניסיתי להכין אותך כל חייך אל הרגע המתאים, הרגע שבו תהפכי ללידרית. התפקיד הזה דורש ממך כל כך הרבה מאמץ, חשיבה והסתכלות אחרת על הדברים. אני לא בדיוק יודע אם את מבינה את המעמד החדש שלך, אבל את צריכה להבין שכל החלטה שתקבלי תהיה מלווה בהתלבטויות רבות ולפעמים גם טעויות שיסחפו איתן מתנגדים! ולמרות זאת, יהיו המון אנשים סביבך שיעזרו לך ואני בטוח שביום מן הימים, תוכלי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר. אני ידעתי שאת תיהי הקונטורית כשהיית בורחת מהנאומים שלי, כשהיית מקפצת לך באחוזה ועושה מה שאת רוצה ואני הייתי מחייך רק מלראות את שמחת החיים שיש לך. אני מקווה ששמחת החיים הזו תשפיע גם על העם, שנושא את עיניו אליך בהערצה, הוקרה ויראת כבוד ואני מקווה שתחזירי לו את הכבוד הראוי לו. האנשים שלך אוהבים אותך, מכבדים אותך ונאמנים לך. אל תפגעי או תזלזלי בהם בשום דרך ותיהי נאמנה להם באותה המידה. ילדה שלי, אני מצטער שנאלצתי לעזוב אותך כל כך מהר ומוקדם מהמתוכנן, אבל אני תמיד איתך ושומר עלייך, בעבר, בהווה ובעתיד. סומך עלייך ומתגעגע, גאווה קטנה שלי, שמש מאירה שלי, מי ייתן ותדעי רק אושר.
יחי הקונטורית החדשה של מחוז מידסן.
אוהב המון, אבא"