הייתה פה נטישה מאוד גדולה של הסיפור, לא יודעת אם עוד יש פה קוראים אבל מקווה שכן. זה מה שקורה כשיש בגרויות! מקווה שתאהבו, אל תשכחו להגיב :)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השמש כבר החלה לנוע במסע השקיעה והערב היה בפתחו. הרוח הקרירה שמאפיינת את מחוז מידסן בשעות הערב כבר החלה לנשוב, ומעט מאוד כוכבים נראו צצים על השמיים שהתכסו בגוון אדום-כתום חזק, שהתפשט לאורך כל קרני השמש.
המנוע של המסוק השמיע את שיעוליו והפרופלור הגדול כבר החל להסתובב ולהעיף כל מה שהיה בקרבת מקום. תוך מספר שניות המסוק החל להתרומם כמה סנטימטרים באוויר, ואז הוא תפס תאוצה, שנייה אחת לפני שהמריא.
"את מוכנה, גברתי?" שאל טייס המסוק העונה לשם מייקל, לאחר שהניח את האוזניות הגדולות על ראשו ודיבר אל תוך המיקרופון הקטן שבקצה.
"כמובן." השיבה אמיליה בחיוך מאולץ והביטה בשני השומרים שיושבים ממש לידה, שבוחנים כל דבר אפשרי בכדי למנוע התנקשות בקונטורית החדשה.
אמיליה לעולם לא טסה במסוק והיה לה מעט קשה להסתיר את הלחץ, שמהול בהתרגשות קלה.
המסוק עלה בגובה והחל לנוע לכיוון הצפוני של המחוז בכדי להגיע אל הגבול של מחוז מידסן עם מחוז סנואוטיינס.
שיירת מכוניות באותו הזמן יצאה מן האחוזה, כשבתוך המכוניות נמצאות מספר מצומצם של משרתות, מספר מאוד מורחב של שומרים והכמות הנדרשת של היועצים של אמיליה, יחד עם אוליביה שהסתננה אל המכונית כשסטנלי לא הבחין.
כולם מוכנים ומצוידים היטב אל הרגע שבו יעברו את הגבול ויכנסו אל מחוז סנואוטיינס, שברגע זה מתכונן לנחיתה של הקונטורית.
"מתי אנחנו מגיעים?" שאלה אמיליה בחוסר סבלנות לאחר כמה דקות של ריחוף מעל מחוז מידסן, שנראה קטן ככל שהם ריחפו גבוה יותר באוויר, כמו איזו עיר שבנויה מלגו. אמיליה לא האמינה למראה עיניה. היא לא ידעה עד כמה הוא גדול ועצום ועל כמה אנשים שחיים בתוכו היא צריכה לשמור. אמיליה נצמדה לחלון וראתה כיצד האורות הקטנים שהחלו להידלק ברחובות נראים כמו שיירת נמלים מוזהבות שהולכות על עיר הלגו היפה שלה.
הכל נראה כל כך יפה וצבעוני מלמעלה. לא כמו במחוז ווסטליבס ששם הכל בגוון חום ואפור של סתיו. ערים כל כך יפהפיות יש במידסן וליבה של אמיליה התמלא בתחושת גאווה ואושר למרות הפחד ולהחץ של העזיבה.
"אל השער האווירי אנחנו נגיע תוך 6 דקות ואל הארמון עוד 15 דקות." השיב מייקל, "כשנגיע אל השער את תחושי בקור ותחושת ערפול מסוימת, זה בגלל שתנאי מזג האוויר באזור שונים ואת נכנסת אל תוך חורף שקיים כבר מאות שנים."
"איך אנשים יכולים לגור שם בכלל?" שאלה אמיליה.
"אנשים לא גרים שם," ענה מייקל בפשטות אל תוך האוזניות "ערפדים גרים שם." ואז הוסיף "ערפדים בקושי מרגישים קור."
YOU ARE READING
Sun Is Shining
Fanfic"And we're gonna be alright, Dry your tears and hold tight. Can't you tell? I got news for you: Sun is shining and so are you!" מהיוצרת של Kiss The Devil, בשיתוף פעולה עם שלי פלדמן: SUN IS SHINING -השמש המאירה Harry Styles fanfiction - פאנפיק על ה...
