״ הכול מהתחלה ״

פרק 2// בגידה

עוד יום בפתח , ולשם שינוי קמתי ללא המנגינה ה״נעימה״ שזה הצרחות של אמא ואבא שלי
פתחתי את האיפון וראיתי הודעה ממספר לא מזוהה
״אח שלך שבר את חבר שלי מכות יזונה את רצית שהוא יגע לך בתחת עצה שלי תזהרי בימים הקרובים ״
ידעתי ישר על מה מדובר , אני לא יגיד שלא פחדתי , זה כן באיזה שהו מקום הרתיע אותי , אבל ידעתי שרוי שומר עלי
סגרתי תאיפון וקמתי לעשות מקלחת קצרה כמו בכול בוקר
התארגנתי לבשתי חולצת בית ספר בורדו גינס שחור וסניקרס בורדו וירדתי למטה
כהרגלי לקחתי כסף ושוקו וראיתי בסלון את הורי יושבים ושותקים
שאלתי ״מה קרה אין ריבים היום?״
אמרתי בציניות
ואמא עשתה לי מבט מזהיר
״טוב מאי בואי כפרה אני צריך לדבר איתך״
אבא אמר לי
התקדמתי אליו בצעדים קטנים , לא כולכך הבנתי מה הסיפור
ישבתי הספה ליד אבא והם שתקו
״מה קרה ? אתם קוראים לי ולא רוצים לדבר ״
״אנחנו מחכים שרוי ירד ״ אמא שלי אמרה
״רוי קם ב10 , השעה 7:55 איי לא מתכוונת לחכות פה עד 10 ישלי בית ספר , אם אתם זוכרים...״
אמרתי וגילגתי עיניים
״ אל תגלגלי לי עיניים חוצפנית״ אמא שלי אמרה
״סתמי תפה שלך תעזבי אותה ״ אבא שלי אמר
אוהו עוד פעם הם יתחילו לריב פשוט לקחתי את עצמי ויצאתי מהבית לכיוון הבית ספר . עדין חושבת על הילדה הזאת ששלחה לי הודעה ..

נקודת מבט של רוי ~חדפעמי~
קמתי בדקתי את באיפון שלי מה השעה
10:09
קמתי עשיתי תעיניים של הבוקר לשתי מכנס נייק לבן חולצת של Boss כחולה הוצאתי את האיפון מהטעינה וירדתי למטה ת
ראיתי 2 מזוודות ארוזות ניסתי לחשוב מה זה , ואז הבנצי אחד מהם עוזב....
ראיתי את אבא בסלון מעשן ואת אמא במטבח באיפון שלה
ממש משפחה ״מאוחדת ויפה ״
״מה הקטע של המזוודות מי עוזב סןף סוף״
״אנחנו״ אבא שלי אמר
״מה אנחנו שיתכם עוזבים ? תאמינו לי הכי טוב ״
״לא , אנחנו אני אתה ומאי ״
הסתכלי עליו במבט רציני ופשוט התחלתי לצחוק לו בפנים
צחוק שלא ניגמר....
לא הבנצי למה צחקתי , אולי זה בגלל שלא ידעתי מה להגיד התגוננתי בפניו , רציתי להראות לו שאני המחליט פה ולא הוא .
״מה כול כך מצחיק אותך , לך לבית ספר תחזור נדבר ואז אתה מרצונך אפילו תרצה לעצוב ״
״אבי!!״ -(האבא) אמא שלי אמרה לו במבט מזהיר
״שאלוקים יעזור לכם ״ אמרתי ויצאתי לכיון הבית ספר

בחזרה לנוקדת המבט הרגילה (מאי)
נגמרו שעתים של ערבית סוףףסןףףףף
יצאתי כהרגלי לכיון הקפיטרה , שמעתי מאחורי צרחה
״ילדה עם החוצה הבורדו ״
עמדתי במקום ומחשבותי התחילו להדהד בראשי
להיסתובב או לא?
אם זאת הילדה הזאת ששלחה לי הודעה?
רגע הם מתכוונים אלי בכלל?
מרוב שהיצי שקועה במחשבות לא שמתי לב שהם הגיעו אלי
הם היו 3 בנות
אחת עם שורט ממש קצר חולצה רחבה של בית ספר שמחסה לה את השורט
השניה אותו דבר רק עם שיער קצר יותר
והשלישית ניראתה מפוחדת , היתה לבושה בגינס קרעים וחולצה גדולה היא היצה טיפה מלאה
זיהתי אותם אלו היו רוני , נופר , ושירה המלאה טיפה..
״ אה יבת זונה את זאת שרצית שחבר שלי ילטף לך תתחת שלך״ רוני צעקה
ומיד התאספה לה קבוצה מסביבנו
פאק פאק פאק זה לא קורה
״כן השרמוטה הזאת מחפשת שיגעו בה ועוד אחרי זה אח שלה מפרק את חבר שלך מכות אה רוני ״ נופר אמרה
״ סתמי תפה ״ רוני החזירה לנופר ונופר כמובן מאליו שתקה
״אז מה אולי תבקשי סליחה על זה שרצית שיגעו לך בתחת״
״לא רציתי ״ אמרתי
״אה אז מאשימה את חבר שלי? , אז את רוצה לסכסך בנינו״
״לא , פשוט אמרתי ש..״
״שום דבר את לא אומרת , מה שאת אומרת לא אכפת לי את תבקשי סליחה נטו״
התאפקתי לא לבכות , מה אני אשמה? , זה חבר שלה , איך אני יוכיח לה , אני לא יכולה לבקש סליחה זה בושה מכול כול הבית ספר
״לא״ אמרתי
״אה לא ?״ ״בטוחה?״
״כן״
לא יודעת מאיפה קיבלתי תאומץ הזה
ובשניה לאחר כך הרגשתי בעיטה בבטן
ושניה לאחר מכן הרגשתי עוד רגל , לא יכלתי נפלתי על הריצפה. ושבניה כול הפאלפונים נשלפו
״תתפזרו מהר רוי מגיע ״ שמעתי אחד צועק
נופר ירדה אלי למטה באותו זמן שהיא מושכת לי תשיער ואמרה ״מילה אחת אחיך וזה הסוף שלך״
כולם התפזרו
ואני כמובן קמתי לשירותים לפני שרוי יבוא
לא רוצה להסתבך עוד ..
שטפתי פנים מהבכי ישבתי בתור אחד השירותים עד שירגעו לי טיפה הכאבים בבטן ויצאתי
הלכתי במסדרון לכיתה , הכול הרגיש לי כולכך מוזר פתאום שכולם מסתכלים עליך חלקם צוחקים חלקם לא מביעים כלום , ובודדים מרחמים , שאלוקים יעשה נס ויקח אותי פשוט.
ואז הרגשתי מישו מושך לי תיד מאחורה
״מה את לא שומעת שאני קורא לך״? רוי אמר
״אה לא שמעתי ״אמרתי וחייכתי תחיוך הכי גדול שאני רק יכולה
״קחי תאכלי אמ יש פה איס קפה ובוקרס וקארוסונים ״
״ואי תודה אני גווועת ״ אמרתי ושיקרתי
״ יאלה חיים שלי לכי לכיתה ותאכלי ״ הוא אמר ונשק לראשי
הקדמתי לכיתה שכמובן זרקתי את האוכל בלי שהוא יראה , לא היה לי מצב רוח לכלום , חיכתי ללכת לבית , חיכתי שהיום הזה יגמר ,
לאחר 4 שעות ובינהם הפסקה של מתמטיקה ותנך
הלכתי לבית שמתי אוזניות ובאתי לצאת
שמעתי מישו קורא לי וכמובן זה היה רוי אלא מי?
״בואי תעלי״
ונסענו לבית
הנסיעה היתה שקטה , היה מין מתח באוויר , לא התייחסתי אמרתי אולי זה רק אני .
הגענו לבית פתחתי תדלת וראיתי את אמא ואבא על כיסאות הבר שהיו ליד השולחן במטבח
מסתכלים עלי ועל רוי
נו באמת מה עכשיו , אין לי כוח לכלום , חשבתי לעצמי
״בואו רגע אנחנו רוצים לדבר איתכם ״אבא שלי אמר
אני רוי התיישבו מולם
״אני ואמא מתגרשים ״ הוא אמר
״נו ו״ רוי אמר
״והחלטנו שאנחנו עוזבים את העיר ״
״מי זה אנחנו ?״שאלתי
״ אני את ורוי״
״חחחחח למה כי אמא מצא..״
״שקט רוי ״ אמא שלי קטעה אותו
״ מה את מסתירה ממנה היא ילדה גדולה ״
הסתכלתי עליהם במבט לא מובן
״נו מהההה קרהההה אמא מה ״ אמרתי
״ שקט רוי זה לא נחוץ ״ אמא שלי צעקה
״זה כן נחוץ״ רוי צעק
״זה לא , מה אתה טיפש תשתוק וזהו״ אמא שלי צעקה בחזרה
״ כוס אמק עוד טיפש אחד ואני הופך עליך תשולחן זונה״
״זה לא כככה!! ״ היא אמרה
״ נו מההההה דברו אני לא מבינה פה כלום ״ צעקתי
ואבא שלי ישב והסתכל עם הראש לברכים
רוי הלך מצד לצד
ואמא שלי , היא פשוט עמדה
״אמא שלך מצאה גבר אחר , ניהלה רומן , וטוב שעכשיו אני יודע את זה בוודאות , עלאק ריקודי עם ״ אבא שלי אמר
היתי בהלם עליתי לחדר לאט סגרתי על עצמי וישבתי במיטה בלי לעשות כלום , לא בכיתי , כי כבר לא נישאר לי דמעות ,
מצד אחד אני שמחה זה ניגמר מצד שני לבגוד??? למה לבגוד תגידי שהכרת מישו אחר ולא מתאים לך למה למשוך את זה ? קשה לי לחשוב על המחשבה הזאת שאמא שלי ״זונה״?¿
עכשיו הבנתי , הבנצי שאבא של לא אשם בכולם
שזאת היא !
היא גרמה לכול הסבל הזה , היא גרמה למשפחה להתפרק ככה .