"זה פשוט לא מתאים שאני ואת נהיה בייחד, בכל זאת, אני חבר של אח שלך ואני גדול ממך בכמה שנים, יהיה לנו קשה להסתדר בתור זוג" הוא אמר וכיבה את הסיגריה שלו. הוא הסתכל עליי במבט רציני והיה נראה שהוא מתכוון למה שאמר אבל משהו בעניים שלו הראה לי משהו אחר שלא הצלחתי להבין. הסתכלתי עליו, כמה שהוא יפה, עם העניים השחורות העמוקות, כשאני מסתכלת עליהן אני טובעת במחשבות.
"אני מבינה אותך.." וניסיתי להמנע מקשר עיין והרגשתי כאב עמוק שזה כל מה שיש לו להגיד. לואיס הוא חבר של אח שלי הוא גדול ממני ב3 שנים, עד עכשיו היה בנינו קשר של אחים, ותמיד הרגשתי בנוח לדבר איתו ולהתייעץ איתו, הוא היה הדעה הבוגרת כשהייתי צריכה עצה ממישהו שמבין. עד שלפני שנה התחלתי לפתח אליו רגשות וכבר היה לי קשה להסתיר ממנו את הרגשות האלה. אך לצערי התגובה שלו לא הייתה כמו שציפיתי..
הוא קם מה שרמז שהסתיימה השיחה קמתי גם אני ופניתי ללכת אך הוא משך ביידי וקירב אותי לחיבוק, הוא היה גבוה ממני וגדול ממני הרגשתי כמו ילדה קטנה בתוך החיבוק הגדול שלו והיידים שלו כאילו הגנו עליי.
ידיו ליטפו את גבי, וחשתי צמרמורת בכל גופי. הוא העביר את ידו אל הסנטר שלי והרים את מבטי אליו "אל תדאגי.. הכל יהיה בסדר.."
לאחר השיחה הזאת הקשר שלנו כאחים ירד והוא התייחס אליי מוזר התעלם ממני בכל פעם כשבא אל אח שלי, וניסה כמה שפחות להיפגש איתי..
- כעבור שנה -
יצאתי משיעור ביולוגיה "אני גמורה, הביולוגיה הזאת יצאה לי מכל החוריים" אמרתי לאשלי, היא חברה שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. "כמה שיעורים היא נתנה, אני מקווה שני אספיק" היא אמרה "נראלי אני אזוז הבייתה יש לי מלא מה להשלים, דברי איתי מאוחר יותר" היא אמרה ופנינו לצאת מבית הספר, בדרך לשער פגשתי במייקל, מייקל הוא החבר שלי אנחנו חצי שנה בייחד, והוא לומד איתי בייחד בבית הספר "הי אהובתי, את זוכרת שקבענו? היום בשבע את אצלי" הנהנתי למרות שלא התחשק לי כל כך לצאת היום, אבל לא רציתי לגרום לו להתעצבן, לא היה לי כוח לריבים. אהבתי את מייקל אבל הוא היה מתעצבן שלא יוצא לנו להיפגש ובמיוחד כשאני מבטלת לו. "ניפגש בשבע" אמרתי לו והוא נשק לי על שפתיי והלך לדרכו.
בערב התארגנתי , לבשתי ג׳ינס משופשף עם טי שירט, התאפרתי מעט וירדתי למטה במדרגות כדי לשתות משהו, בדרך למטבח הבחנתי שמישהו יושב בסלון, זה היה לואיס..
10 דירוגים וממשיכה. מקווה שאהבתם❤
