היה לי קשה להתגבר על לואיס כל החצי שנה לאחר השיחה הייתי בדיכאון, לא רציתי לאכול, לא רציתי לצאת למסיבות, לא רציתי לעשות כלום, הרגשתי שאין סיבה לקיום שלי בעולם כשהבן אדם שאני אוהבת כל כך לא מרגיש אלי את אותו דבר כמוני. רק בזכות חברותיי אשלי ורובין שדאגו לעודד את המצב רוח שלי ולקחת אותי למסיבות, ולשכנע אותי לעבור הלאה. רק בזכותן הצלחתי לקום מהדיכאון.
אבל עדיין בכל פעם שאני רואה אותו קורה לי משהו בפנים. הוא הסתכל עליי וחייך "היי קייט" חייכתי אליו בחזרה."יוצאת לאנשהו?"הוא שאל. פתחתי את המקרר כדי להוציא שתייה ועניתי לו"כן אני הולכת למייקל" עניתי לו בקרירות רציתי שידע שאני יוצאת עם חבר שלי, שידע שהמשכתי הלאה, שאין לי אליו יותר רגשות, שהוא לא מעניין אותי. נפגעתי ממנו במשך כל התקופה הזאת שהוא התעלם ממני אחרי שהיה לנו קשר טוב של אחים והכל בגלל שגיליתי לו מה הרגשות שלי כלפיו. "אתה מחכה לנייתן?" שאלתי "כן אני מחכה שהוא יסיים להתלבש הוא לוקח אותנו לאיזה מסיבה , אח שלך והשטויות שלו"
באותו רגע אח שלי יצא מהחדר, קצת הצטערתי שלא נשאר לי וללואיס עוד זמן לדבר "יאלה אחי יוצאים" הוא אמר ללואיס והוא קם ממקומו ופנה ללכת עם נייתן "תהני" אמר וקרץ לי. "ביי סיסטר" אמר לי נייתן ויצא. הכנתי לעצמי משהו קטן לאכול ויצאתי.
נכנסתי למכונית ונסעתי לכיוון הבית של מייקל כשבכלל רציתי להסתובב עם המכונית וליסוע לבית של לואיס או לכל מקום אחר שהוא נמצא ולהתכרבל בזרועותיו. אהבתי להיות בחברתו, אהבתי לדבר איתו, היה משהו מרגיע בדיבור איתו. עם מייקל אני כל הזמן חוששת, פוחדת להגיד מילה לא במקום, שלא יתפרץ עליי. שנאתי לריב איתו. ואנחנו רבים דיי הרבה, לפעמיים אני מרגישה שהוא מחפש על מה לריב, מחפש איפה אני טועה.
שנאתי את העובדה שהיו לי רגשות ללואיס. הרגשתי כאילו אני משלה את עצמי, מרגישה אליו דברים כל כך חזקים כשמהצד השני -לואיס לא מרגיש כלום.
יצאתי מהמכונית ודפקתי על דלת הבית של מייקל, אמא שלו פתחה לי את הדלת-צפוי, מייקל בחיים לא יוצא מהחדר שלו. "היי מייקל נמצא?" אמרתי וידעת את התשובה מראש "כן הוא בחדר שלו" -ברור, איפה הוא כבר יכול להיות.. נכנסתי אל החדר שלו. הוא ישב על המיטה ושיחק בלייסטיישן עם תחתוני בוקסר כך ששריריו היו חשופים, אלוהיים איזה גוף יש לו. "שוב אתה בפלייסטיישן? מתיי כבר תמצא לך עיסוקים אחרים.." אמרתי לו והתיישבתי ליידו. "מי צריך עיסוקיים אחרים כשיש לי אותך?" סינן לעברי תוך כדי שהוא מחסל איזה מפלצת בעזרת לחצני השלט של הסוני (פלייסטיישן). כשסיים את המשחק, ובפעם הראשונה מאז נכנסתי לחדר הוא הסתכל עליי. "התגעגעתי אלייך" הוא אמר והחל לנשק אותי. "ראית אותי לפני שעה" אמרתי כשהוא עבר לצווארי ונישק אותו קלות, "כל דקה בלעדייך מרגישה לי כמו נצח" הוא אמר והרגשתי את המצפון דוקר לי בלב על כך שלא הרגשתי את אותו געגוע שהרגיש אליי.
If you just raise your head up, you can see the lights
