-------------
הפרק השני במרתון!♡♡♡
------------מהפרק הקודם:
"סמי לך לחדר שלך עכשיו!" צעק ג'וזף, החבורה הייתה המומה ממה שהלך בין השניים עד עכשיו ואילו פיטר, שהיה עסוק בלהבין מה הולך מסביבו הצטרף רק עכשיו לאותם מבטים המומים. סמי שלח מבט עצבני וחד לפיטר לפני שפנה למדרגות המובילות למעלה.
"כשתסיים לאכול תבוא למשרד שלי וגם שאר חבריך יכולים לבוא" אמר ג'וזף לפיטר לפני שעלה למעלה אחרי סמי, לא מחכה להנהון או אישור מפיטר או מחבריו שיביא להסכמתם הרי הוא בטוח שהם יבואו.
"מה הוא רוצה מאיתנו?" פנה פיטר לחבריו שסימנו לו שהם לא יודעים דבר על כך.
פיטר חזר להביט באוכל בעיניים רעבות וליקק את שפתיו כשהאדים של המרק פגעו בפניו, "אתם חושבים שזה מורעל?" הוא שאל בספקנות וקיבל גיחוכים קלים מצד חבריו,
"סביר להניח" ענה צ'אק וציחקק ממילותיו שלו. בעוד שפיטר שלח לחבריו מבט מודאג, צ'יק נתן מכה בראשו של אחיו התאום, "אני חושב שזה מורעל" המשיך קאבי ברצינות רבה, גורם לפיטר לבלוע את רוקו בכבידות מרוב פחד כשהוא חושב אם ג'וזף באמת יכול להרוג אותו ככה. "אני בטוח שזה בסדר." קטע צ'יק את רצף המילים המדאיגות. צ'אק שיפשף ראשו הכואב ונתן לאחיו מבט כעוס ולא מרוצה.
פיטר החזיר מבט מהוסס למרק העססי והטעים שמולו. זה חייב להיות טריק כלשהו של ג'וזף, חשב בליבו שוב ומנע מעצמו מלהתנפל על המרק.
"תאכל פיטר, אני בטוח שאין שם כלום. וחוץ מזה אתה חייב להתחזק." אמר ג'יימס וטפח על שכמו של פיטר, החבורה הייתה המומה מהמחווה של ג'יימס שעוד היום בבוקר הם רבו את אחד מהריבים הגדולים שלהם. גם פיטר היה המום והסתכל על ג'יימס שעמד מאחורי הספה ושלח לו חיוך רחב.
פיטר החזיר חיוך לפני שידו ניגשה אל כף המרק ומילתה אותה כמה שיכלה.
"פיטר?" טוטלס שאל ופיטר המהם כסימן שימשיך לדבר בעודו מקרב את הכף המלאה במרק רותח לפיו וכשהמרק היה בפיו בדיוק אז טוטלס שאל,"מי זאת ונדי?"
---------------------------------------------פלאשבקים מחלומו של פיטר בעודו היה מחוסר הכרה הכו בו.
"פיטר!"
"פיטר!" אותו קול נשמע שוב. עיניו נפתחו והוא מצא את עצמו עומד בגינה ישנה ומוכרת. הוא מכיר את הגינה הזאת....
הוא זוכר אותה מאיפשהו...רק לא ברור לו מאיפה."פיטר בוא הנה!"קול מתוק קרא ופיטר הסתובב במהירות למשמע הקול, נחוש לתפוס אותו."נו, פיטר, רעב לי!" שוב אותו קול נעים ומוכר רק שהפעם הוא נשמע עם יבבה חלושה. פיטר סובב את ראשו לכיוון הקול כשהוא מגלה שבתוך ארגז החול נמצאת כרגע ילדה קטנה עם שיער ארוך שמהודק גבוה על ידי סרט ורוד שמתוכו יצא שיער גולש ובהיר בבקבוק אחד גדול שמתוכו יוצאים כמה שנובצים קטנים. שמלתה הקצרה והורודה בצבע סגול הייתה עטופה בסרט ורוד שהיה קשור סביב דמותניה ונגמר בקשר של סרט, ממש כמו אותו אחד שתלוי לראשה.
פיטר צפה בדמותו שעוד ישב על הנדנדות מוריד את ראשו וצוחק בשיעשוע על הילדה הקטנה שלידו לפני שקם והתחיל לצעוד לעברה בחיוך זחוח,
"תני לי" אמר פיטר בחביבות והתיישב לצד אותה ילדה, לוקח את הדלי שהיה שכוב לצידה והתחיל למלות בו חול וקצת אבנים קטנות. "בבקשה" פיטר החווה את ידיו עם הדלי לאותה ילדה שהביטה בו בבילבול, אך עדיין לקחה מידיו את הדלי,
"מה זה?"
-"זאת דייסה" אמר פיטר בבירור ומשך בכתפיו, כאילו אומר את המובן מאליו.
YOU ARE READING
הכוכב השני מימין
Fantasyמי לא מכיר את הסיפור הטוב והישן על פיטר פן? אני מאמינה שאין ילד שלא גדל על הסיפור הזה. כי זה סיפור שאפשר לחיות עליו שנים. על הילד שלא רצה לגדול, על הילד שהגיע לארץ לעולם לא.... כולנו מכירים את הגרסא המקורית והטובה, אבל מה דעתכם שנשחק עם העלילה? נגי...