פיטר ישב על הגג של בית היתומים, כשהוא מקפיץ בידו כדור ספוג קטן.
האבנים הקרות בגבו לא הפריעו לפיטר במעשיו, למרות שחולצתו הדקה וחסרת השרוולים הייתה כל מה שמפריד אותו מאותם אבנים קרות.
מבטו של פיטר היה תקוע על השמש החמימה שעוד לא עלתה, חושב על היום שעוד לא הגיע ועל הגניבות הרבות שעוד מצפות עם בואו של היום.פיטר תמיד הסתיר בליבו את העובדה המרה שהוא שנא לגנוב, שנא כל-כך שלעיתים הפיתוי להחזיר את הכסף היה גדול יותר ממנו, ולכן כמעט ונכנע לו.
אבל אם כמה שפיטר שנא לגנוב, הוא שנא יותר להיות עני. הוא לא סתם שנא את היותו עני, הוא התבייש בזה יותר מכל דבר אחר.
לפיטר לא היה כסף כלל וכלל, ודבר זה לא היה מעיק עליו אלא אם שמע את האנשים ברחוב מדברים ומזכירים את שמו שוב ושוב.הלוואי ששמו של פיטר הוזכר לטובה, אבל דבר זה לא יכל להיות מכיוון שבגלל המילים שאמרו עליו הוא החליט לגנוב.
אכן זה באמת היה, ולא רק השם של פיטר היה מה שהוזכר ברחובות העיר. היה זה גם שמם של כמעט כל ילד וילד שהיה בבית היתומים. פיטר שתמיד שמע מה שאמרו עליו ועל אחרים, ידע היטב במה מדובר.כי אותם ילדים שמוזכרים תמיד עם שמו, הם אותם ילדים שתמיד עוזרים לו לגנוב. ועם כמה שהחשדות עליהם תמיד נמצאות ועם כמה שהדברים כמעט ותמיד מצביעים עליהם, לאף אחד מהאנשים לא היו הוכחות.
וזאת כי פיטר הקטן היה אלוף בלטייח את עקבותיו, כל-כך טוב שכל מה שהיה לאנשים עליו היה העובדה שהוא בבית היתומים שממנו תמיד יוצאים עבריינים צעירים.
אבל פיטר לעולם לא ראה את המקום שעליו כרגע הוא יושב, בתור מקום לעבריינים צעירים. פיטר ראה את המקום כבית, לו ולכל שאר החברים שלו שנמצאים שם.
כי זה נכון שפיטר שנא להיות עני וגם שנא לגנוב, אבל אם יש דבר שהוא אהב זה את החברים שלו. אותם חברים שעליהם תמיד יכל לסמוך שיעזרו לו בעת צרה, גם אם אי פעם יתפס בזמן גניבה."פיטר!" צעקתו של ג'יימס נשמעה מלמטה. פיטר הפסיק להקפיץ את הכדור הקטן בידו והסתכל למטה, רואה את ג'יימס מקפץ במקומו ומנופף לו עם ידיו. ומאחורי ג'יימס עמדו שאר חבריו, שפשוט חייכו אל פיטר וחיכו בשקט שהוא ירד.
פיטר הסתכל בפעם האחרונה על אותה שמש, מבחין שקרנייה הקטנות כבר החלו להגיע אל העיר. פיטר כיווץ את הכדור בידו כשהוא מחייך אל אותה שמש שמחממת את האבנים שעד עתה רק קיררו את גבו.
פיטר ידע שהגיע הזמן, כי ברגע שהשמש מתחילה לעלות זה הזמן....הזמן לגנוב.
אבל פיטר לא ידע שהפעם הדברים הולכים להשתבש, ושאותה תחבולה שמלווה עם גניבה לא תהיה פשוטה כלל וכלל. כי היום, זאת תהיה פגישתו הראשונה עם וונדי דארלינג.
YOU ARE READING
הכוכב השני מימין
Fantasiמי לא מכיר את הסיפור הטוב והישן על פיטר פן? אני מאמינה שאין ילד שלא גדל על הסיפור הזה. כי זה סיפור שאפשר לחיות עליו שנים. על הילד שלא רצה לגדול, על הילד שהגיע לארץ לעולם לא.... כולנו מכירים את הגרסא המקורית והטובה, אבל מה דעתכם שנשחק עם העלילה? נגי...