Adele&Eidor

פרק 1

"אדל,שון,איידן,רון בואו הנה"אבא צעק ברחבי הבית וכולנו ירדנו למטה
"מה קרה?"שאלתי
"תארגנו מזוודות יוצאים לטיול בשתיים עשרה
וכן גל ואיתן באים"אבא ענה לשאלה שבאנו לשאול וכולנו קפצנו
"איפה קים?"שאלתי ושמעתי את הרגליים הקטנות שלה רצות אלי,הסתובבתי והרמתי אותה
"נארגן לך מזוודה יפה"אמרתי לה והיא צחקה
"איפה אמא?"שון שאל
"פה!"שמענו את קולה של אמא והיא עלתה מהמחסן
"לין ותום באים?"איידן ורון שאלו ובן הנהן
אוקיי בואו אני יסביר לכם קצת:
אדל ושון תאומיים בני 16 וחצי
איידן בן 13
רון בן 10
וקים הקטנה בת 4

אצל לין ותום זה ככה.
דולב בן 15.5
אלין בת 11
וג'ון בן 6

גל החברה הכי טובה של אדל והחברה של שון בת 16
איתן החבר הכי טוב של אדל ושל שון בן 16 והומו.
איתן וגל אחים,
קייסי כבר בת 21 ובן אירגן לה כסף ואבטחה טובה,ישלה חבר שכמובן עבר סריקה מלאה אצל תום ובן והם "אישרו" לה אותו

בחזרה לנקודת מבט אדל

עכשיו ,זה החבורות במשפחה שלנו:
אני שון דולב גל ואיתן זה חבורה אחת.
(הם נחשבים משפחה כי הם איתנו מגיל 6,וההורים שלהם מרשים להם תמיד לבוא איתנו לטיולים כי אבא שלהם חבר של אבא שלנו
איידן רון ואלין זה החבורה השניה.
וג'ון וקים זה החבורה השלישית.
החבורות אצלנו תמיד ביחד אבל לא תמצאו אותנו אחד בלי השני(חוץ מהפעמים שכול אחד בבית שלו)

"לין ותום מגיעים עוד שעה וחצי לכו תארגנו תמזודות"אמא אמרה וכולם עלו למעלה חוץ ממני ומקים שירדנו לחדר שלנו למטה במרתף,
אני וקים לא ישנות ביחד לכול אחת חדר משלה אבל שתינו למטה כי כיף פה אנחנו חדר אחת מול השניה והיא ישנה איתי לפעמיים כי היא בת 4 והיא עדיין מפחדת.
ושלא תחשבו המרתף לא קטן הוא ענקק.
"קימה תביאי לי את המזוודה מהמגירה שם בבקשה"אמרתי לה והיא פתחה את המגירה שהייתה קצת קשה לה וסחבה אלי את המזוודה
"איזה בגדים באלך לקחת?"שאלתי אותה
"ניקח ביחד?"שאלתי אותה והיא הנהנה בצחקוק
"טוב קדימה תוציאי את הנעליים שלך ושימי בתיק של הנעליים"אמרתי לה והיא הלכה למגירה של הנעליים שלה והתחילה לשים נעליים בתיק בזמן ששמתי לה בגדים במזוודה.
"קדימה קימה רק עוד תיק אחד של הנעליים שלי וזהו"אמרתי לה והיא צחקה והלכה לשים את הנעליים שלי בתיק בזמן שמילאתי את המזוודה שלי
"זהו"היא אמרה בקול החמוד שלה
"קחי את התיק צד שלך ואת הבובה שלך ואת כול מה שאת צריכה לקחת לשינה ושימי אצל אבא תגידי לו שאמרתי לך להביא לו"אמרתי לה והיא לקחה את התיק הקטן שלה שהיא שמה בו את כול הדברים שחשובים כמו מברשת שיניים המשחה שלה ליובש המשקפיי שמש שקניתי לה
"הנה אבא"אמרתי לו ששמתי את המזוודה שלי ושל קים ליד הדלת ואת התיקים שלנו.
"דורון שימו את זה באוטו"הוא אמר לשומר והם לקחו והלכו

"שון שוב הסתבכת?"שאלתי כשנכנסתי לחדר שלו עם קים וראיתי שהמזוודה ריקה
"לך תיראה עם איידן ורון מסתדרים ושלא ישכחו מברשת שיניים וכול מה שהם צריכים"אמרתי לו
"כן בוס"הוא אמר ,צחקנו והוא יצא
אני הילדה המסודרת מבין שנינו אבל שון הוא זה שמשקיע בלימודים אני יותר דומה לאבא ולא כול כך אכפת לי מהלימודים
אבל אני חכמה..סוג של..
"זהו יפה שלי?"שאלתי אותה בזמן שסגרתי את המזוודה שלו והיא הנהנה,סגרתי את התיק ונתתי לדורון אותם
"איידן סיימת?"שאלתי את איידן,והוא הנהן, בוא נגיד שאיידן ואני ביחסים טובים הוא קטן ממני בשלוש שנים אבל הוא עדיין מספר לי הכול לעומת רון שמדבר יותר עם שון במקומי
"רוני הכול טוב?"שאלתי כשנכנסתי לחדר שלו וראיתי שהוא ושון בדיוק סגרו את המזוודה
"הנה"רון אמר ונתן לדורון את המזוודה והתיק
"אדללל"שמעתי את הצעקה של גל והורדתי את קים מהיידים שלי ורצתי במדרגות
"גלל"צעקתי וקפצתי עליה
"איתןן"אמרתי וחיבקתי אותו
"היי"שון אמר ונישק את גל ואז חיבק אותה מהצד
"איפה דולב?"גל שאלה והם בדיוק נכנסו
"דולב"צעקנו ארבעתנו וקפצנו אליו בחיבוק
"אוקיי אוקיי לא ראיתם אותי שבוע רק הייתי בטיול אנשים"הוא אמר וצחקנו
"אדל"ג'ון צעק וקפץ עלי,הרמתי אותו ונישקתי אותו
"שון"הוא אמר ועבר לשון
"אלין"אמרתי ורצתי אליה
"כולם לסלון"שמעתי את אבא ותום צועקים וכול מי שהיה למעלה ירד וכול הילדים התיישבו בסלון
"תקשיבו לסדר"הם אמרו
"אדל,גל,אלין,קים וג'ון,אתם במכונית איתי ועם ליאן" אבא אמר
"שון,איתן,דולב,איידן ורון אתם איתי ועם לין" תום אמר
"לא נו"כולם התלוננו ושתקו מהמבט העצבני של אבא
"בן ותום לכו תחכו במכוניות אחנו נסדר אותם"אמא ולין אמרו והם נאנחו והלכו
"אמא זה לא פייר"שון התלונן
"שקט רגע"אמא אמרה והתלחששה עם לין
"אוקיי תקשיבו טוב,
אדל,גל וקים אתם באוטו עם בן
שון איתן ודולב גם אתם באוטו עם בן לכו" אמא אמרה והרמתי את קים על הידיים והלכנו
"כול השאר בואו איתי"שמעתי את דודה לין אומרת
"היי אבא"אמרתי ושמתי את קים בבוסטר שלה,אני ושון החלטנו להשתעשע כמו תינוקות ונראנו כמו בתמונה
"יש לנו נסיעה"אבא אמר בזמן שהוא ואמא צוחקים
התיישבנו והתחלנו לנסוע.