You teach me to love

פרק 16:לאאא!!!!!

פתחתי את עיני מתרגלת לאור שבוקע מהמנורה שעל התקרה הסתכלתי סביבי והבנתי שאני נמצאת בבית חולים .
שמעתי קולות ,קולות של צפצוף מכונה , קולות
של אחיות ורפאים ,אבל הקולות שהכי ענינו אותי זה הקולות של זאק ושל בן אדם שאת תיארו אני לא יודעת הם דיברו וזאק לא הפסיק לצעוק ולצעוק אבל
על מה אני לא יודעת נסיתי לשמוע באמת שניסיתי אבל הדבר היחיד שיכלתי כרגע לשמוע זה את דפיקות ליבי בום בום בום בום וכאב ראש תקף אותי ואחריו פלאשבק :
בבית של זאק אחרי שמי שזה לא היה שפתח את הדלת בחוזקה הלך זאק נכנס לחדר עצבני ביותר והתחיל לשבור דברים ואני רק עמדתי בפינה מפוחדת כמו גור כלבים קטן הוא כנראה שכח שאני כאן כי שהוא הסתובב עלי פנוי התרכוחו במעט הוא עצר רגע יושב על המיטה שראשו בין ידיו הוא חשב אל משהו התקרבתי עליו בשקט ונגעתי בו
״זאק הכול בסדר ?״ שאלתי בלחש
הוא בתגובה העיף את ידי ואמר
״אוחחחח הכול באשמתך ילדה מכוערת ושמנה בורה בלי טיפת שכל על הראש את מסבכת אותי מהיום הראשון שראיתי אותך את אוח את פשוט ילדה שקל לשנוא אתה בחיים לא יאהבו אותך את פשוט נוצרת כדי שיפגעו בך אני לא מבין מה בכלל עשיתי איתך עד עכשיו ילדה מפגרת שלא עברה שום דבר בחיים שלה חוץ מדירה תעופי מפה כבר נמאס לי מהפרצוף התמים והשקרן הזה שלך ,שקר את בכלל לא תמימה
את סמרטוט שלא שווה כלום״ לא עשיתי כלום רואשי היה מושפל ניסית מטווח הראיה שנותר לי לראות אולי יש בעיניו טיפה של רגש אבל כלום יש שם רק מבט קר ואפל אותו מבט שרדף אחרי בעבר אותו מבט פרצוף שונה
״את עוד פה מה לא היה ברור בזה שאמרתי לך לעוף מפה כלבה!״
״לא לא ״ מלמלתי לעצמי שוב שהרגשתי את זכרונות העבר סוטרים לי מכול כיוון לקחתי את רגלי ופשוט רצתי ורצתי בלי כיון התחיל גשם גשם ברקים סופה נוראית אבל המשכתי לרוץ לרוץ ולרוץ עד שלגופי לא נשאר טיפה של כוח ועצרתי בפארק קטן וחמוד מרוחק מהסביבה ושכבתי על הדשא מרוחקת מהסביבה יושבת ובוכה שגשם פוגע ופוגע בפני הסכין בליבי מסתובבת והמחשבות רצות .
ובבום הפלאשבק נעלם וכך גם כל הרעשים מסביב וכל מה ששמעתי לפני שנפלתי לשניה נוספת היה את המילה לאאאאאאאא!!!!!.....
............................................
טוב זה הכול לבנתיים מקווה שאהבתם מצפה לתגובות והצבעות אוהבת נ׳.
פרק הבא יעלה שהיו 20 הצבעות ו20תגובות ❤️.