You teach me to love

מרתון פרק 29

נ.מ זאק ( תדו התגעגתם)-

הנסיעה חזרה אם זואי הייתה הרבה יותר טובה אוירה קלילה של כיף אהבתי לראות את החיוך שלה סוף

סוף. שהגנו חזרה לבית שלה זואי החליטה שהיא קודם רוצה לחפש את צליל ואחר כך להתמודד אם

הסיפור של בן אוח אפילו השם שלו עושה לי בחילה.
הלכנו לכל המקום שצליל אוהבת לפי דבריה של זואי

אך היא לא הייתה שם אני יכול ממש להבין את הדאגה של זואי לצליל כי אח שלי.... רגע אור

״זואי״ קראתי לה והיא הסתובבה עלי אם מבט מיואש
״מממ״ ״אני חושב שאני יודע איפה צליל״ פתאום

המבט של זואי הוחלף למבט מאושר ורק זה גרם לי לשמחה, נכנסנו לאוטו ונסענו לכיון הבית שלי,

הגענו והלכנו לפתח הבית ושנכנסנו בדיוק כמו שחשבתי ראינו את צליל ואור מתנשקים על הספה

הייתי מאוד מופתע איך גם משועשע ועוד יותר השתעשתי שראיתי את הפרצוף של זואי זה גרם לי

לגיחוך קל .שהזוג יונים הזה שם לב עלינו הם התנתקו מהר והתיישבו על הספה צליל אם מבט מובך ואור

גם איך בנוסף כועס, ונזכרתי שהבטחתי לדבר איתו ואני יודע שזה מה שזואי וצליל צריכות כרגע אז

משכתי את אור לקומה העליונה והשארתי את זואי וצליל למטה. שנכנסנו לאחד החדרים בחדר אור

התישב על המיטה ואני על הכיסא שהיה ליד השידה של המחשב ״תשפוך״ אמרתי לאור שרואים בברור

שהוא עצבני ״לשפוך מה?,מה אתה רוצה ממני זאק?״ נאנחתי ואמרתי ״אני.. רוצה לחזור להיות מי שההיתי

פעם... אני רוצה לחזור להיות הזאק שההיתי ואני יודע שגם אתה״ אור היה אם מבט מושפל ואז גיחך

לא הבנתי למה עד שפתח את הפה ״היא משפיעה עליך יותר מדי״ נתתי לעוד חיוך היום להזדחל לפני

שהוא הזכיר את זואי ״כן, מודה באשמה היא מוציאה ממני את הטוב, אבל אני לא היחידי בסירה הזו נכון?״

שאלתי אותו אם גבה מורמת והוא גיחך שוב , נאנח ואמר ״ כן, מודה באשמה גם אני...אני לא יודע מה

עובר עלי היא..היא משגעת אותי, אתה זוכר שאמרתי לך שאני צריך לדבר איתך?״ הוא שאל והנהנתי ״אז

זה היה על זה ״ הוא אמר מעביר את היד בשיער בתיסכול ״הבוס ביקש ממני בהתחלה להתקרב לצליל

כדי להשיג מידע עליה ועם המשפחה שלה אבל .. אבל התאהבתי ואני מפחד שהבוס יחסל אותי עכשיו

הוא אמר במפורש לא להתאהב, להתאהב זה נקודת חולשה , זה היה חוק מספר אחת שלו וזאק אחרי כל

הטעיות שעשיתי, אחרי כל הפעמים ששבחו רק אותך, היתי חייב להוכיח לו שאני יכול הוא הכניס

לי ג'וק לראש שאני חייב להיות אשכרה רובוט״ הוא סיים את דבריו מתוסכל וקבר את ראושו בין ידיו

חשבתי על זה רגע ואז אמרתי לו ״אני חושב שאנחנו צריכים להתמודד אם אבא לשים לו מראה מול הפנים

להראות לו למה הוא הפך את עצמו ואותנו, נחזור להיות הבלשים כמו שהינו קטנים״ אמרתי ולא

פספסתי  את החיוך של אור ״אז אתה איתי?״ שאלתי ואור הרים את ראשו פעם ראשונה מאז שנכנסנו

לחדר ואמר ״אני איתך עד הסוף״ התחבקנו איירי הרבה מאוד זמן שזה לא קרה וזה ממש גרוע כי

בתור אחים זה היה אמור לקראות הרבה לפחות כמו שאמא שלי אומרת ושחשבתי סוף סוף הדרמה נרגעה

שמעתי בו מלמטה ואז צעקה של צליל אני ואור ירדנו למטה והתגלה לפנינו.....