~נקודת מבט שני~
אלירן לקח אותי לצד והייתי קצת נבוכה... אחרי מה שעדן אמרה לי, ברור שאני יהיה נבוכה לידו....
״אני מצטער על כל מה שהיה בואי נתחיל מההתחלה״ הוא אמר והייתי בשוק ממתי אלירן מצטער על משהו?! ״ברור״ אמרתי בחיוך, והוא נתן לי חיבוק ונשיקה בלחי והרגשתי פרפרים בבטן... אני חברה של שון אני לא אמורה להרגיש ככה עם אלירן... יש מצב שהתאהבתי בו?! לא! לא התאהבתי בו נקודה. אסור לי! אני עם שון.
״בואי דקה לצד״ שון אמר לי עצבני, באתי איתו. ״מה הוא רצה מימך?״ הוא שאל עצבני, שוב.
״מי?״ שאלתי באדישות, עשיתי את עצמי כאילו אני לא יודעת על מי הוא מדבר.
״אלירן״ הוא אמר חסר סבלנות.
״אהה סתם, הוא ביקש סליחה על כל מה שהיה וביקש שניפתח דף חדש״ עניתי באדישות. ״אני לא אוהב את זה שהוא מתקרב אלייך, למה הוא נתן לך נשיקה גם?״ הוא שאל עצבני.
״סתם, נשיקה של ידידים. למה אתה מקנא?״ שאלתי בגיכוך. ״אני לא מקנא, מצידי תהיי חברה שלו״ הוא אמר ולא הצלחתי להבין אם הוא היה ציני או לא. ״אני מצטערת אבל אני תפוסה״ אמרתי בחיוך
התנשקנו וחזרנו לכולם.
