~נקודת מבט שני~
אני ואלירן הלכנו למחששה ואז נופר (הזונה) לקחה אותי לצד,חשבתי שהיא רוצה לבקש סליחה...אבל לא.
היא הוציאה סכין וקירבה אותו לצוואר שלי, ופתאום הגיעו גם שתי גברים שריריים עם רובים.
״כדי לך עכשיו להיפרד מאלירן,כי אם לא גם את וגם עומר תיפגעו״ היא אמרה קירבה אליי עוד יותר את הסכין והצביעה עם הראש על המפחידים עם השרירים.
הנהנתי להסכמה והיא הורידה את הסכין.
״ילדה טובה, לכי להיפרד מימנו.. עכשיו!״ היא אמרה בקול מאיים והתקדמנו למחששה.
הלכתי לאלירן והתחלתי ליבכות.
״מה קרה חיימשלי?״ אוף לא באלי להיפרד מימנו אני אוהבת אותו הכי בעולםם הוא כל החיים שלי! בלעדיו אני כלום.
״א..אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי בבכי והוא לקח אותנו לפינה שקטה.
״ניראלי שאנחנו צריכים להיפרד.״ אמרתי לו והוא השתתק.
״מה היא אמרה לך?״ הוא שאל.
״מי?״ שאלתי בתמימות עם מלא דמעות.
״נופר״ הוא ענה.
״כ..כלום״ עניתי. ״נו שני לא נולדתי אתמול״ הוא אמר. לא ידעתי מה לעשות , אני אוהבת אותו! מאוד! אבל אני לא רוצה שעומד יפגע.....
״די אלירן, עזוב אותי אני לא אוהבת אותך יותר.. זה לא קשור ביכלל לנופר״ שיקרתי ובכיתי ממש. ״טוב״ הוא אמר בקרירות והלך למחששה. בכיתי מלא, לא הפסקתי ליבכות.
הלכתי הביתה, הסתגרתי בחדר והמשכתי ליבכות.
״שני תיפתחי!!״ עומר צעק,
״נוו כוסרבק ערסס תיפתחייי או שאני שובר את הדלת!״ הוא צעק והפעם פתחתי לו.
״מה קרה?״ הוא שאל בדאגה, לא עניתי לו, רק ישבתי ובהיתי בקיר עם דמעות בעיניים.
״נו כוסעמק שני מה קרה?! זה אלירן הזין הזה?!״ הוא שאל והזזתי את הראש לשלילה (היא אמרה לא)
״שני אני נודר שמי שפגע בך ימות!!״ הוא אמר ורק בכיתי יותר,זה הזכיר לי את מה שנופר אמרה לי, רק שחשבתי על הבריונים האלה שלה יורים בעומר...
רציתי לספר לו אבל פחדתי שנופר תגלה שסיפרתי ותיפגע בו.
״עומר שאני יהיה מוכנה אני יספר לך״ אמרתי לי בשקט והוא הלך.
