~נקודת מבט שני~
היום אין בית ספר ביגלל איזה שביתה או משהו... אז אני עדן ושיר קבענו ללכת לים ואנחנו צריכות לימצוא דרך ליברוח מהבנים כי הם בחיים לא יסכיו לנו ללכת.
קמתי למקלחת ועשיתי את כל הארגונים של הבוקר... ניכנסתי להתקלח וחשבתי על מה קרה אתמול... מה היה קורה אם אלירן לא היה בא?! רק מהמחשבה על זה נהיית. לי צמרמורת... סיימתי להתקלח ושמתי קרם גוף דל ויקטוריה סיקרט ואת הבושם ׳היפנוטיק׳. הכנתי תיק לים והתקשרתי לעדן,
״חיימשלי אני באה אלייך״ אמרתי לה.
״טוב יפשלי אני מחכה לך, אם הבנים עושים לך בעיות תקשרי אליי״ היא אמרה.
״טוב ביי חיימשלי״ אמרתי וניתקנו.
ירדתי למטה וראיתי את עומר, אלירן ועוד 3 חברים שלהם יושבים בסלון ורואים כדורגל..
לקחתי לי משהו לאכול ובאתי לצאת אבל מישהו תפס לי ביד, אלירן. ״מה את הולכת בלי להגיד שלום?!״ אמר עושה את עצמו נעלב ומצביע על השפתיים שלו.
״חס וחלילה״ אמרתי לו ונתתי לו נשיקה ארוכה, רק שיעזוב אותי!! ״לאן את הולכת?״ הוא שאל בחשדנות. ״לעדן, למה?״ שאלתי מנסה להיות אדישה. ״סתם״ הוא אמר וחזר לסלון. יצאתי מהבית ותוך 5 דקות בערך הגעתי אליה. ״מה, שעה?״ היא שאלה בציניות. ״ מה אני יעשה אלירן עשה לי חקירה״. אמרתי לה לחוצה.
״טוב טוב תירגעי, שיר תיכף באה, היא תבוא ונצא״ היא אמרה לי ובדיוק הייתה דפיקה בדלת, זאת הייתה שיר. התחבקנו ויצאנו לים כשהגענו החלפנו לבגדי ים והלכנו להשתזף, ישבנו על הכיסאות שיזוף ולא הפסקנו ליצחוק וגם מלא בנים התחילו איתנו וניפנפנו את כולם. ואז עומר התקשר אליי....
תגובות,תגובות,תגובות😋❤️
