~נקודת מבט שני~
ירדתי למטה וראיתי את עומר ואלירן יושבים בשולחן ומחכים לי. ״הכנו לך פנקייקים,בואי תאכלי״ אלירן אמר לי, הוא היה נראה עצבני,
״טוב תודה״ אמרתי בשקט.
״אנחנו הולכים אחרי שאת אוכלת למישטרה, בואי איתנו ותספרי להם הכול״ אלירן אמר לי.
״לא,בבקשה לא עכשיו, תנו לי זמן בינתיים נעשה כאילו אני ואתה לא חזרנו,טוב?״
שאלתי. ״יש לך עד שבוע הבא להיות מוכנה״ עומר אמר לי.
״טוב״ עניתי והמשכתי לאכול.
פיתאום שיר עדן ואופיר ניכנסו.
״חיימשלייי דאגנו לך״ הם אמרו וחיבקו אותי.
״רוצות פנקייקים?״ שאלתי.
״ברור״ הם ענו ביחד ואכלנו.
״מחר את באה לבית ספר?״ שיר שאלה.
״כן,מה פיספסתי עד עכשיו?״ שאלתי.
״כלום,רק את נופר נימרחת על אלירן״ עדן אמרה ושיר צבטה אותה.
״אבל הוא כל הזמן העיף אותה״ שיר הוסיפה.
״אתם יודעות על..״ באתי להגיד ושלושתם קטעו אותי. ״כן״ הם אמרו.
״אני מפחדת״ אמרתי והתחלתי ליבכות. מה אם היא תיפגע בעומר?! אני ימות!
״די יפה שלי אל תיבכי אני שומר עלייך״ אלירן אמר לי.
״לא אכפת לי מימני אני מפחדת שהיא תיפגע בעומר״ אמרתי ובכיתי עוד יותר ועומר חיבק אותי.
״נראה לך שמישהו מסוגל ליפגוע בי?!״ עומר אמר וגיחכתי בבכי.
״הם יודעים שאני ירביץ להם״ אמרתי בגיחוך וכולם צחקו.
״טוב לכו לישון״ עומר ואלירן אמרו ונתנו לנו חיבוק ונשיקה.
״לכו?״ שאלנו שלושתינו ביחד.
״אתם ישנות כאן היום״ הם אמרו ועלינו.
