מיליון סיבות שבעולם

פרק 1- ״אין סיבה״

לכל אחד יש סיבה לקום בבוקר
אחד זה בגלל שהוא רוצה להצליח בלימודים,
השני רוצה לקום ולצאת לריצה למען הבריאות שלו והאחר רוצה לקום ראשון כדי לאכול את החטיף הזה שהוא כלכך אוהב או להאכיל את הכלב שלו.
אבל אני, לי אין סיבה...החיים שלי לא כאלה מוצלחים, הלימודים לא מעניים אותי, אני עצלנית מכדי לרוץ על הבוקר, ואין לי כלב להאכיל בבוקר. אולי בשביל החטיף אני אקום מוקדם
אבל חוץ מזה
אין לי שום סיבה.
-״אלכס קומי״ כרגיל. אמא שלי העירה אותי בבוקר כי לי אין שום סיבה לקום.
״אין טעם״ אמרתי לה והתכסתי בשמכה.
-״רק במים אין טעם וגם אותם שותים״ אמא אמרה לי וחיכתה לרגע שאני אצחק, אבל אני לא אצחק. אני שונאת את הבדיחות קרש המטופשות שלה.
״בסדר, אני קמה״
קמתי, לבשתי ג׳ינס שחור, סוודר אפור, מגפיים שחורות, כובע גרב, וסירקתי את השיער הגלי שלי.
לקחתי כסף ויצאתי לדרך, אל הבית ספר! (צינית.צינית.צינית) כל בוקר אותו דבר. כמה נפלא.
בדרך, קניתי שוקולד צ׳יפס כי זה הדבר היחידי שמהווה לי אושר בחיי העלובים ואז הגעתי לתיכון המשעמם שלי
נכנסתי לכתה, יא3׳ וכמו כל יום, המורה המסוממם שלי יושב מאחורי השולחן שלו ובטח מסניף
תמיד הנחתי, אם הןא מסומם כלכך, איך הוא מורה בכלל ?
*צילצול*
התיישבתי בשולחן שלי והיה מבחן בספרות
הכל הלך דיי בסדר
עד שהגיע השאלה ״האביר, בעלה של האלמונית, אב לתינוק שנמצא בבטנה, מת, לאחר הקרב. האלמנה החליטה להרוג את עצמה, מה אתה חושב על כך?״
-אם הוא מת לאחר קרב כנראה שהוא גיי והיא עשתה נכון שהתאבדה. וכן. זה מה שכתבתי במבחן.
*צילצול*
יצאתי החוצה, וישבתי לבד ביחד עם העוגיות שוקולד צ׳יפס שלי
והסתכלתי על כל הילדים, כולם שמחים, כולם אוכלים ביחד, ורק אני, אלכס הרסטנגב, יושבת לבד
בשולחן משלי
אוכלת עוגיות שוקולד צ׳יפס.
-״אפשר קצת?״
הסתכלתי הצידה וראיתי ילד יחסית גבוה, שיער חום מתולתל, ועיניים ירוקות מהפנטות.
״בטח״
-״תודה״ והוא הושיט יד בציפייה שיקבל אחת מהעוגיות המדהימות שלי.
״היתי צינית״.חייכתי. ״אתה יכול בכל זאת לקחת אחת אם אתה כלכך רוצה״
-״טובת לב שכמותך״ והוא חייך בחזרה ולקח עוגיה.
-״דרך אגב, אני אדם״
״אלכס״