מיליון סיבות שבעולם

פרק 3- ״נתת לי סיבה״

תמיד שאלו אותי
״אלכס, למה את כלכך דכאונית?״
אני אסביר לכם למה ; כל יום הוא אותו דבר
וכל האנשים, אותו דבר
והמשפחה שלי - כולם אותו דבר, עושים את עצמם שמחים אבל בפנים מתים לתת אחד לשני אגרוף בפרצוף.
היה לי אח גדול...שהוא היה היחידי שבאמת העריך אותי. אבל הוא היה במלחמה ומת.
אבא שלי עזב אותנו, ואני גרה לבד עם אמא שלי.
אז איך אני יכולה להיות כלכך מאושרת ?
קשה לי לשמור את הכל מבפנים, ואין לי עם מי לדבר. חשבתי את כל זה לפני שנרדמתי .
------
למחרת, יום שבת, קמתי מהצלצול של הפעמון בדלת.
-״אלכס תפתחי את הדלת״ אמא צעקה מהמטבח.
לעזאזל אני ישנה למה את לא יכולה לפתוח בעצמך, חשבתי לעצמי .
הלכתי לכיוון הדלת כשאני נראת מזעזע ולובשת פיג׳מה מגוחחת עם כוכבים וורודים, פתחתי את הדלת ואז אני רואה את אדם.
והוא מגחח לעצמו ומחייך חיוך מטופש.
-״הפג׳מה הזאת מאוד הולמת אותך״
תיארתי לעצמי, עד כמה אני נראת מטופשת עכשיו והסתכלתי עליו במבט ביישני.
״איך אתה יודע איפה אני גרה?״ בתכלס, כן איך לעזאזל הוא יודע איפה אני גרה, זה די פדופילי- חשבתי בזמן שהוא מחפש תירוץ טוב לספר לי.
-״בדקתי בדף קשר, להזכירך כתוב שם את הכתובת שלך״
טוב זה היה נישמע די אמין.
״לא פשוט יותר לשאול אותי איפה אני גרה ?״
-״באמת אלכס, נראה לך נורמלי שאני אבוא ואגיד ׳היי אלכס בואי ותספרי לי איפה את גרה׳ ״
חייכתי ואמרתי ״כן״
-״טוב. אולי את צודקת״. הוא שוב חייך חיוך מטופש,
-״יש לך תוכניות לשבת?״
״לא״
-״מצויין!״ הוא אמר ונכנס לבית מבלי שהזמנתי אותו.
-״שלום! אהה..״ אמא אמרה, ואז אדם השלים אותה ״אדם״. ״שלום אדם״ היא חייכה אליו וחזרה לבשל.
״אני כבר חוזרת״ אמרתי לאדם והלכתי במהירות לחדר, הסתרקתי טיפה, סידרתי את המיטה, לבשתי סתם סוודר פשוט שחור וג׳ינס שחור.אני אוהבת שחור.
יצאתי מהחדר אל הסלון ואדם ישב שם, וכמובן שהוא התחיל לדבר עם אמא שלי. אדם כלכך טוב בלדבר שטויות, למרות שהוא מספר דברים חסרי משמעות-הוא אף פעם לא נשמע משעמם.
והאמת..די חיבבתי את זה. הוא הבן אדם הראשון שהצליח לא לשעמם אותי.
״אז מה ברצונך לעשות היום?״ שאלתי אותו עם מבט מוקסם.
-״את יודעת ליסוע על סקייטבורד?״
״בערך. אני לא מוצלחת במיוחד״
-״ניסע ביחד״ הוא אמר בזמן שהוא הולך לכיוון הדלת, יוצא למסדרון ושולף שניי סקייטבורדים.
-״מוכנה לצאת לדרך?״
חייכתי ואמרתי ״כן״ והתקדמתי לכיוון הדלת.
-״תהנו, ביי״ אמא אמרה בשמחה, בטח היא שמחה שמישהו פונה אליי סוף סוף- והכי טוב שאני לא בוכה אחרי חודש שאני מכירה מישהו, בדרך כלל משפילים אותי.
״ביי״ אני ואדם אמרנו באותו זמן והמשכנו ללכת.
יצאנו לרחוב ואדם התחיל ליסוע, ובידו הוא מחזיק את הסקייטבורד השני שמיועד לי. תוך כדי הנסיע הוא הוריד לי את הסקייטבורד וסימן לי לעלות עליו.
עליתי והתחלתי לנסוע ממש מאחוריו.
״אני דווקא לא נוראית״ צעקתי אליו .
-״אם כך, בואי נגביר את הקצב״ , הוא אמר והתחיל ליסוע מהר יותר. ואני מייד אחריו.
הרוח היתה נעימה כלכך והאנשים פתאום נראו לי יפים, והרחובות, היו מלאי צבע.
ואני, אני חייכתי . והרגשתי סוף סוף משוחררת.
-״את מסתדרת שם מאחור?״ אדם אמר והתבונן עלי.
״בערך״
-״תחזיקי את היד שלי״ , הוא הושיט אלי את היד והחזקתי אותה. ופתאום, הרגשתי בטוחה יותר.
לאחר כמה זמן מצאנו מכולת של רוסים שהייתה פתוחה ואדם הלך לקנות עוגיות שוקולד צ׳יפס ואז חזר.
התיישבנו במרכז העיר, מול מזרקה והתחלנו ליזלול את העוגיות.
״אתה כל שבת נוסע ככה ?״
-״לא, בדרך כלל אני אצל סבא שלי. הוא כמו אבא בשבילי״ הוא היה נשמע רציני מהרגיל, ״ואת? יש לך משהו מעניין בדרך כלל?״
״לא. אני שונאת ימי שבת. אני תמיד מרגישה שאין לי מה לעשות עם עצמי וכשאחים של אמא שלי באים כולם מחייכים חיוכים מזוייפים ואני מרגישה שבא לי לתת להם אגרוף בפרצוף״
-״נחמד״ הוא אמר ושנייה לאחר מכן נגס בעוגייה.
ישבנו ודיברנו על עוד כמה שטויות ואז הגיע איזה איש אחד והתחיל לנגן בתקווה שיתנו לו כסף ואדם יישר קם ושם לו כסף בכובע
-״בואי נרקוד״ הוא אמר והושיט לי את היד.
הושטתי לו את היד בחזרה. אני אפילו לא יודעת למה, אני שונאת לרקוד. אז למה לעזאזל הסכמתי לקום ולרקוד כמו טיפשים באמצע הרחוב, שיט מה אני עושה עם עצמי. והשירים התחילו להתנגן והזמר התחיל לשיר ״אני רוצה לברוח למקום טוב יותר״ והמוזיקה היתה קיצבית ואדם התחיל לרקוד כמו מטורף. ואהבתי את זה. והזמר המשיך, ״מקום ששם אהיה איש שרוצה אני להיות...״ ואדם הרים אותי ואז הוריד והמשכנו בריקוד ביחד ״שתהיה לי סיבה לקום בבוקר, בלי שום בעיות״ הזמר המשיך והיה נראה שהמילים היו כלכך נכונות, והמשכנו לרקוד, כמו אידיוטים לחלוטין. אבל לא היה לי אכפת, ופתאום אהבתי לרקוד ואהבתי מוזיקה ואהבתי להיות משוחררת. ומהר מאוד אנשים התאספו מסביבינו והתחילו גם הם לרקוד, ״תודה שנתת לי סיבה לקום היום״ צעקתי לאדם בתקווה שהוא ישמע אותי.
-״אין בעד מה״ הוא ענה, והמשכנו לרקוד .