פתחתי את הדלת, וראיתי פתק קטן שכתוב עליו :" מחר, ב5 בערב, בערך בשקיעה, תגיעי לים, תחכה לך שם הפתעה".
הילה ראתה את הפתק וצחקה.. ואז היא אמרה:" את באמת חושבת שזה היה מיועד לך? אף אחד מהידידים שלך לא מספיק רומנטיקן בשביל להודיע לך בדרך הזאת על דייט, הידידים שלך מקסימום ישלחו לך SMS . "
קצת הרגיז אותי שהיא אמרה את זה, בכל זאת, זה קצת נשמע כאילו היא מקנאה, ואני רגילה לשמוע אותה מפגרנת לי."
-נקודת המבט של הילה-
זה מחרפן אותי, כמה מאמצים שהייתי עושה לא הייתי משיגה חבר ליום האהבה, שירה לא עשתה כלום והיא כבר מקבלת פתק על הדלת עם הזמנה לדייט שנשמע מדהים !
זה לא שאני לא מפרגנת... כן? פשוט... זה קצת מציק.. יכול להיות שאני קצת מקנאה... אבל רק קצת.
- חזרה לנקודת המבט של שירה-
"טוב אני קצת בהלם. קצת מאוד בהלם. אני צריכה להתארגן, ולמצוא בגדים, ואיפור ושיער, ומי בכלל שלח את ההזמנה הזאת, ו...." ,
ואז הילה עצרה אותי "את בכלל בטוחה שאת רוצה ללכת? את לא חוששת שזה יהיה מישהו שאת לא תרצי לצאת איתו לדייט הזה?",
יכלתי לשמוע על הדיבור של הילה שהיא לא רוצה שאני אצא ביום האהבה, אני יכולה להבין אותה, היא נשארת בבית ולא יוצאת עם מישהו.
"אני לא חוששת, אם הוא החליט לצאת איתי לדייט, אני לא אסרב, אני לפחות אנסה, גם אם לא יצא מזה משהו טוב, לפחות אדע שניסיתי".
**כעבור כמה שעות - ערב**
"אז מה החלטנו את נשארת לישון אצלי"? שאלתי את הילה.. הילה הנהנה ל"כן" ואני נכנסתי להתקלח.
כשיצאתי מהמקלחת נכנסתי לחדר וראיתי שהילה כבר נרדמה, נכנסתי גם אני למיטה ואז קיבלתי SMS .
YOU ARE READING
קשה לך להתאהב בי
Romanceסיפור אהבה בין שני נערים שמתמשך לאורך שמונה שנים. נ.ב. זה סיפור אמיתי, חלקים מסויימים הם לא מדויקים אבל, שמחה לשתף אתכם, הסיפור שלי :)
