קשה לך להתאהב בי

קשה לך להתאהב בי פרק 6

**נקודת המבט של ליאל**
שירה הסתכלה דרך החלון של האוטו, היא הייתה כל כך יפה ורגועה.
הדחף הזה של לנשק אותה כמעט השתלט עליי .
עצרתי עם האוטו ליד הבית שלה.
ירדנו מהמכונית וליוויתי אותה לדלת .
"היה לי כיף היום, מאוד" היא אמרה.
ואני חשבתי רק על האם לנשק אותה או לא.

**חזרה לנקודת המבט של שירה**
הוא ליווה אותי לדלת ואני אמרתי לו שהיה לי כיף איתו. ואז היו כמה שניות של שקט והסתכלתי לו בעיניים. "תנשק אותי כבר" חשבתי..
אחרי כמעט דקה של שתיקה אמרתי "טוב, נדבר" והסתובבתי לכיוון הדלת.
לקחו כמה שניות עד שהרגשתי את היד של ליאל תופסת לי את היד ומסובבת אותי אליו.
הסתובבתי אליו.
ביד אחת הוא חיבק אותי וקירב אותי ממש קרוב אליו. היינו צמודים כל כך.
ביד השנייה הוא ליטף לי את הפנים לאט לאט ובעדינות. העדינות הזאת המיסה אותי.
הוא התקרב אליי לאט לאט ואמר"אני לא אתן לעצמי שוב לאבד אותך ".
וברגע אחד, בלי שהספקתי לשים לב, הוא קירב את הפנים שלו אליי והתנשקנו.
הלב שלי פעם כל כך מהר, הגוף שלי רעד ועברה בי מן צמרמורת טובה.. התרגשתי. אחרי שמונה שנים, זה סופסוף קורה.
הנשיקה סחפה אותי..
בערך אחרי דקה וחצי של נשיקה הוא פתח את הדלת של הבית שלי, סגר אחרינו את הדלת והפיל את שנינו לספה. וכל זה תוך כדי הנשיקה.
לפתע הרגשתי את הידיים שלו מתחילות להוריד לי את הכתפיות של השמלה, התרחקתי מהנשיקה ואמרתי לו "אל תהרוס את זה, לאט לאט".
קמנו מהספה. קיבלתי הודעה והסתכלתי בפלאפון, השעה הייתה כבר 20:35 ובהודעה היה כתוב"שתי דקות ליד הבית שלך, תהיי מוכנה".
קמתי מהר מהספה ומשכתי אותו ביד שיקום גם הוא.
הלכנו לדלת, הוא נתן לי נשיקה עדינה על השפתיים ואמר "נהניתי איתך" , חייכתי והוא יצא מהדלת.
הסתכלתי מהחלון שבסלון לראות מתי ליאל נוסע.
ברגע שהוא התניע את המכונית ועזב את האזור, כתבתי הודעה להראל:"כבר בחוץ".
יצאתי מהבית, נכנסתי למכונית של הראל והוא אמר"וואו, את ממש יפה".
זה עשה לי משהו לשמוע את זה ממנו, אבל לא התרגשתי ואמרתי "תודה. אז... לאן הולכים?"
והראל התניע וענה "תאמת, חשבתי פשוט ללכת אליי ולראות סרט".
שתקתי והנהנתי להסכמה.
הגענו לבית של הראל, הוא פתח את הדלת ונתן לי להיכנס לפניו.
התיישבנו על הספה ושתקנו כמה דקות. הראל קם והלך למטבח ושאל "את רוצה לשתות משהו?" ואני אמרתי שאני אשמח.
פתאום הראל נכנס לסלון עם שתי כוסות קטנות.. כוסות לשוטים.. ועם בקבוק פינלנדיה (סוג של וודקה שמיוצרת מפינלנד) , ואמר "מעוניינת לאיזה משחק קצר?"
לא הבנתי כל כך לאן הוא חותר או איזה משחק ..אבל, זרמתי.
התיישבנו שנינו ליד השולחן בסלון.
הראל מזג בשתי הכוסיות פינלנדיה ואמר לי."אני אשאל שאלה ועל כל תשובה שלך אנחנו שותים שוט. מקובל?"
הנהנתי להסכמה, קצת מבוהלת כי זאת הפעם השנייה שאני שותה בחיי, אבל מי סופר?
הראל מזג את הכוס הראשונה לשנינו
ושאל "מתי הייתה הנשיקה הראשונה שלך?"
אני עניתי:"בגיל 13 ".
ולקחנו את השוט הראשון.. זה היה שורף קצת בגרון אבל המשכתי. לא הראיתי לו חולשה.
ושוב הראל שאל שאלה:"כמה חברים היו לך?"
אני עניתי "חמישה "
ושתינו שוט נוסף..
הראל שאל עוד כמה שאלות ואיבדתי אותו באיזשהו שלב.

**נקודת המבט של הראל**
כשראיתי שהיא מספיק "תפסה ראש", שאלתי אותה את השאלה האחרונה "את בתולה?"
היא התחילה לצחוק, היא כבר הייתה דיי מחוקה, הרגשתי שזה לא בסדר מצדי אבל זה גירה אותי להמשיך.
היא צחקה וענתה "כן אני בתולה, ואת הפעם הראשונה שלי אני בטוח לא אעשה איתך",
אוקיי, זה פגע, אם חשבתי לגרור אותה למיטה הלילה, ירד לי החשק"
סחבתי אותה מהבית שלי לאוטו והסעתי אותה לבית שלה..
כשהגענו לבית שלה אמרתי לה לחפש את המפתחות לבית בתיק שלה והיא לא מצאה ובגלל שלא רציתי להסתבך פשוט השארתי אותה מוטלת ליד הדלת של הבית שלה ונסעתי משם במהירות האפשרית . הרגשתי רע עם עצמי, אבל ידעתי שכל מה שרציתי זה להכניס אותה למיטה אבל היא דיברה מסריח אז שכחתי מזה מהר".

**חזרה לנקודת המבט של שירה**
פתחתי את העיניים והרגשתי כאב ראש עצום.
ראיתי צללית עומדת מולי, קצת מטושטשת בשניות הראשונות אבל אז ראיתי ברור. זה היה ליאל.
הוא חייך אליי, ושאל "מה איתך? איך את מרגישה?"
ואני עם פיצוצי ראש הצלחתי רק להגיד:"מה אתה עושה פה? מה קרה אתמול? נורא כואב לי הראש."
וליאל אמר "אני לא כל כך יודע, עברתי פה וראיתי אותך זרוקה ליד הדלת אז רצתי ועזרתי לך. לקחתי את המפתחות מהכיס הפנימי שלך בתיק, כי אני מכיר אותך ויודע ששם את תמיד שמה את המפתחות, והכנסתי אותך לבית שלך. וכשהתכוונתי ללכת מלמלת לי להישאר אז .. נשארתי.. ורגע, פיצוצי ראש? יש לך הנגאובר או שנדמה לי? שירה, את שתית?"
ואני, שלא היה לי כוח לשקר פשוט אמרתי "הכריחו אותי".
ליאל אמר:"טוב אני רואה שכואב לך הראש, קומי, תשטפי פנים קודם, נשב קצת, תספרי לי על זה.