sugardaddy.com translate

chapter 17

הסתכלתי למטה על הבעיות החדשות של קוסמו שוכבות בחלקי,עוברת בין העמודים של הטרנדים האחרונים ועל עצות לדייטים.זאת ייתה הסחת דעת מעולה מהשעון המתקתק על הקיר שמולי,גם הטלפון שהיה עם הפנים למטה לידי על הספה.

חצי שעה אחרי שעזבתי את העבודה,שלחתי הודעה לוויל אומרת לו שאני לא באה למסיבה.

כל הנסיעה הביתה הבנתי כמה כעסתי.

לא ידעתי אפילו שאני עושה מזה עניין גדול.אז מה אם הארי לא סיפר לי?אני אודה,הייתי קצת מבולבלת למה הוא שמר את ענין המסיבה ממני,אבל אם הוא לא רוצה לספר לי אז אני צריכה לכבד אותו.

לא הולכת אבל אני משתגעת.

וויל ענה עם הכתובת למלון שהארי שוהה בו,מוסיף שהוא מקווה שאשנה את דעתי.

עכשיו אני רק רוצה למנוע מעצמי לבדוק מה עם הארי או לעזוב את הדירה שלי.לא יכול להיות קשה מדי בהתחשב שזה מה שנהגתי לעשות כל הזמן.

שמתי את המגזין בצד והדלקתי את הטלוויזיה.אחרי כמה דקות של העברה בין הערוצים,מצאתי ערוץ שהיה בן מרתון של אנדריי הפבורן.

אחרי שעשיתי הרבה כביסה,חזרתי עם הבגדים החדשים הנקים והחמימים שלי בדיוק בזמן לרומן חג.צפיתי באנדריי וגרגורי פק בנטר שוב ושוב כשהפרדתי את הבגדים של קורי משלי.הערימה שלו נהייתה במהירות גדולה יותר משלי.

הפכתי את הטלפון שלי כשהוא התחיל לזמזם.עיניי התרחבו כששמו של הארי הופיע על המסך.לחצתי את הססמה שלי במהירות כדי לקרוא את ההודעה.המחשבה הראשונה שלי היא שסוף סוף הוא יזמין אותי למסיבה הערב.רצית לצחוק על כמה מגוחכת הייתי מוקדם יותר.

הארי"רוצה לבוא לראות אותך אחרי העבודה אבל אני לא חושב שאני יכול.עדיין הרבה לעשות.אדבר איתך מחר?xx

קמתי מהספה עם הטלפון בידיי וכיביתי את הסרט.למרות שעדיין היה אור בחוץ החלטתי להשתמש בערב החוםשי שלי כדי לתפוס תנומה.שינה היא חברה יקרה שלי שאני אוהבת מאוד.

אבל במקום ללכת למיטה החמה שלי,מצאתי את עצמי הולכת לארון שלי.התעלמתי מקל קטן בראשי שאומר לי לשכב במיטה כשהגעתי לשמלות הקרובות ביותר.

אני הולכת למסיבה המזדיינת.

הבעיה שלי נפתרה כשראיתי את ההודעה.הלכתי לשכוח מכל המקרה עד שזה קרה.העובדה שהוא הולך מהדרך לא להזכיר את התוכניות האמיתיות שלו הלילה הפריעו לי.

מחליקה לשמלה ונעלי עקב,צפיתי בשעון הקיר הכחול.אם אעזוב מוקדם אצליח להגיע לתחנת האוטובוס בזמן.משכתי את שיערי אחורה לגולגול ושמתי את השרשרת של אמא שלי לפני שעוזבת את הדלת.

לגמרי נראיתי לא מכאן כשעליתי על כלי הרכב הציבורי.כולם נראו או לבושים רגיל או בבגדי העבודה שלהם.קיבלתי חלחלה כשנזכרתי שלבשתי את השמלה התכלת ההיא שנהגתי ללבוש כל יום.