פרק 4

2.7K 232 18
                                    

•אדיר•
שיר הלכה הביתה ברגל ואני ונויה עלינו הביתה,ההורים היו שם,הם חיבקו אותי ונישקו אותי,נויה עמדה מהצד עם מבט אדיש
״מזה נויה איפה היית?למה את נראת כמו ליצן?!״ אמא שאלה בגועל ואבא צחקק,איזה הורים מגעילים!אני ממש מרחם על נויה,ישר התרחקתי מאמא ועמדתי לצד נויה,
״אני...אני..הייתי ב..״ קטעתי את נויה שגמגמה בחוסר ביטחון ״היא הייתה איתי,היא עשתה ספורט ועקפה אותי!אתם צריכים להיות גאים בה!מזה ליצן?!איזה הורים אתם?!?!״ הייתי עצבני ואמא ונויה היו די מופתעות
״סליחה?!מאיפה אני אמורה לנחש שהילדה השמנה הזאת תצא מהבית לריצה סוף סוף אחרי כל השנים האלה?!״ אמא החזירה,שתקתי בהלם,
איך לעזאזל היא מסוגלת לקרוא לבת שלה שמנה?!
עינייה של נויה הבריקו ואחרי כמה שניות זלגו כמה דמעות מעינייה והיא הלכה לחדר שלה,נשמעה טריקת דלת ואחריה שקט...
אוף אחרי כל מה שאני מנסה לעשות כדי להחדיר בה ביטחון?!עד שהיא מסכימה לצאת מהבית לעשות ספורט?עד שהיא מאמינה שהיא מסוגלת להשתנות?!?!אמא הרסה הכל בשניות
״אמא לא יפה,זאת הבת שלך,היא חסרת ביטחון,את בכלל יודעת שהיא חתכה,את יודעת כמה יורדים עליה בבית ספר?!,את יודעת כמה זמן לקח לי ולשיר לבנות לה טיפה ביטחון עצמי ולגרום לה לצאת לעשות ספורט ולהאמין שהיא יכולה לשנות את עצמה?!את פשוט אמא גרועה!וגם אתה!!קוראים לבת שלך ליצנית ואתה יושב ומצחקק
גועל נפש!״ הייתי ממש עצבני,אם כל הכבוד שיש לי להורים שלי ובעיקר לאמא שלי,ויש לי כבוד אליהם,נויה היא הדבר הכי חשוב לי,לפני הכל!ואני לא אתן שיפגעו בה!

נויהWhere stories live. Discover now