נויה

פרק 13+14

פרק 13
נכנסתי לבית ספר וחיפשתי את שיר,לא מצאתי אותה ולאחר כמה דקות התחלתי להילחץ ושלחו לי הודעה
״נוי׳צוק אני חולה אני לא באה היום״ שיר רשמה,סגרתי את הטלפון והכנסתי לכיס
~~~~~~~~~
השלוש שעות הראשונות עברו די מהר ויצאתי להפסקה לבד,הרגשתי לא רצויה בבית ספר הזה...
הלכתי להתיישב בספסל ופשוט חשבתי על הכל ופרצתי בבכי שקט וכואב
״למה את בוכה?״ שמעתי קול,הרמתי את ראשי וראיתי את לידור,נזכרתי במה שאדיר אמר לי וכנראה שקרה משהו עם לידור עם הוא חזר עצבני ואמר לי לא לדבר איתו...
השפלתי את ראשי חזרה בלי לענות לו וניגבתי את הדמעות,לאחר שתי דקות שהוא בהה בי,הוא נראה כאילו הוא לא מתכוון ללכת משם בזמן הקרוב אז קמתי והלכתי לעבר הביניין של השכבה שלנו
״חכי למה את לא מדברת איתי?״ הוא שאל
ולא עניתי
״תעני״ הוא חיזק את אחיזתו והיד שלי הייתה לבנה מכאב
״איה זה כואב לי״ אמרתי בכאבים
״תעני לי!״ הוא הרים את קולו וממש פחדתי
״עזוב אותי כבר!אח שלי אמר לי לדבר איתך אז תעזוב אותי כבר״ בכיתי,
הוא הסתכל עליי בפרצוף מופתע וטיפה פגוע ואפילו לא התעניין אם כואב לי
״אני שונאת אותך!״ אמרתי ורצתי משם עם התיק שלי לכיוון השער,יצאתי מהבית ספר והסתובבתי בוכה ברחוב...
פרק 14
איך הוא יכול להרביץ לבת?!
למה הוא רגע אחד נחמד אליי ורגע אחד הוא מתנהג כמו איזה ערס קוקסינל מניאק?!
התיישבתי על איזה ספסל,קפאתי מקור,היה לי רק חולצה קצרה,טייץ וגקט דק.
הרשיתי לעצמי לבכות שוב על הכל!על זה שאני שמנה,על זה ששונאים אותי,על זה שכל הלימודים בבית ספר מתחרבשים לי ואני כבר לא מבינה כלום,על זה שיום אחד בלי שיר וכבר מרביצים לי,על זה שאדיר ושיר הם היחידים שאכפת להם ממני,על זה שאני אוהבת את לידור והוא לא אוהב אותי בחזרה,על זה שהוא הרביץ לי,על זה שקר לי עכשיו ועל זה שכל יום שעובר אני רק בוכה יותר...(יצא לי חרוז לא בכוונה-הערת הכותבת😂)

״נסיכה,למה את בוכה?״ הרמתי את ראשי
וזה היה אדיר,ניגבתי את הדמעות והוא התיישב לידי וחיבק אותי
״מה קרה לך ביד?יש פה סימן אדום״ הוא אמר וליטף את ידי בעדינות וממש כאב לי היד
״אממ...זה כלום״ אמרתי
״אל תשקרי לי נויה,מה קרה לך ביד ולמה את בוכה?״ הוא שאל וליטף את ראשי
נאנחתי ולקחתי נשימה עמוקה,אין ברירה אני צריכה לספר לו.
״שיר לא הגיעה היום,ישבתי על ספסל לבד ובכיתי על איזה משהו,לידור בא ושאל אותי מה קרה,לא עניתי לו כי לא הרשת לי לדבר איתו,הוא לא עזב אותי ורצה לדעת מה קרה,באתי ללכת והוא תפס לי את היד חזק,אמרתי לו שכואב לי והוא לא הקשיב ורק החזיק אותי יותר חזק,היד שלי נהייתה לבנה מכאב ואז התחלתי לבכות ואמרתי לו שאתה לו מרשה לי לדבר איתו ושאני שונאת אותו,ואז לקחתי את התיק שלי והלכתי מהבית ספר,התהלכתי ברחוב בוכה ואז ישבתי על הספסל בקור ובכיתי ואז הגעת״ אמרתי והוא הסתכל עליי ברחמים
״קטנה שלי,אני שומר עלייך,תמיד!״ הוא נישק אותי בלחי וחיבק אותי
״אל תדאגי אני אטפל הלידור הזה״ הוא ניחם אותי ולקח את התיק שלי ושלו ונסע הביתה.
~~~~~~~~~~~~~~
יש לי דלקת בגרון😭😥😂😥🤒😂😥🤒😂