פרק 2

3K 225 0
                                    

•נויה•
אני ואדיר יצאנו לבית ספר,הגענו לחטיבה שלי,הוא הוריד אותי שם,נתן לי נשיקה בלחי והמשיך לנסוע לעבר התיכון...
נכנסתי בשער וזכיתי לעוד כמה פרצופים נגעלים וכמה גיחוכים מצד הפרחות והערסים...
ת׳כלס,אני לא כל כך שמנה!
נכון,אני לא נראית טוב כל כך ויש לי יותר שומן ממה שאני צריכה בהשוואה לגובהי,אבל יש הרבה יותר ילדים שמנים בגילי ועם הגובה שלי ולהם לא מציקים ככה!!
למה דווקא זה קורה לי?!
יש לי רק חברה אחת,וזאת שיר.
היא ואדיר באמת היו לצידי לאורך כל הדרך...מכיתה ג׳,כאשר עברתי בריונות היא ואדיר תמיד היו שם בשבילי וניסו לנחם אותי או להגן עליי...
ואני לא ישכח להם את זה אף פעם.
״היי נויה״ שיר התקרבה אליי וחיבקה אותי,האמת שיר נראית מאוד טוב!בלונדינית,עיניים בצבע דבש כזה,רזה,מלאה במקומות הנכונים ומאוד מקובלת.
אני בכלל לא מבינה מה היא עושה עם ילדה חנונית ושמנה כמוני!
״היי שיר״ עניתי עם חצי חיוך והיא נתנה לי יד והובילה אותי לעבר הספסלים של הבית ספר,
״מה יש נויה?קרה משהו?״ היא שאלה וזלגה לי דמעה
״איך שנכנסתי לבית ספר כל הערסים והפרחות עשו לי פרצופים נגעלים וצחקו...למה זה מגיע לי?!ואת, אני לא מבינה מה את עושה איתי בכלל שכולם רוצים להיות חברים שלך״ זלגו לי עוד כמה דמעות,על פניה היה מבט מרחם,היא חיבקה אותי וניגבה את דמעותיי
״יפה שלי דבר ראשון את לא צריכה להתייחס לכמה זונות,דבר שני אני איתך כי אני אוהבת אותך ואת חברה שלי מגיל מאוד צעיר,עברנו הכל ביחד אני בחיים לא יעזוב אותך״ היא אמרה והתחבקנו
״שוש (שם חיבה) אני רוצה ממך עזרה במשהו״ ביקשתי והיא הנהנה מיד בהתעניינות,איזה חברה אמיתית!
״אני רוצה שתעזרי לי לרדת במשקל...אני הבטחתי לעצמי שעד התיכון אני אשקול חמישים...״ אמרתי,היא שתקה כמה שניות ואז הנהנה בחיוך
״את בטוחה שזה מה שאת רוצה?!כי אני אוהבת אותך בכל מצב!״ היא אמרה וחיבקתי אותה
״אני בטוחה״

נויהWhere stories live. Discover now