My Curse

6

״מה עם בשר? , אתן לא תשבעו רק מלחם וגבינות. תקחי גם את הבשר.״ , אדריאן הפציר בנערה הצעירה, בוחן את מידות גופה הזעיר ופוסק בליבו שהיא חייבת לאכול עוד.

הנערה רק גלגלה את עיניה ונאנחה בדרמטיות, "כן, בטח. קחי את הבשר ותגרמי לרצח של יצורים חיים וחפים מפשע. אני אוותר.", אמרה בלה בכעס. אני בחיים לא אתן יד ואקח חלק מהתופעה החברתית הנוראית הזאת, אותה תופעה שבה אנשים צדים אחר בעלי חיים, מתעללים בהם, מפרידים אותם ממשפחותיהם, והורגים אותם כדי שהם יוכלו להשביע את התאווה שלהם לבשר, חשבה לעצמה בלה והרימה את אפה בסלידה.

היא הביטה בחייל מביט בה בהשתאות, "את צמחונית?" , הוא שאל בחוסר אמון. בלה רצתה להזעיף את פניה ולמחות כנגד ההלם שלו. מדוע הוא מופתע ככה? , היא כעסה בליבה. אך הבעת פניו עצרה אותה מלהתחיל את הריב שהיא כל כך אוהבת לדון בו. הוא הביט בה בעיניים צרות ושחורות, נדמה שהוא מרותק אל פניה, אל עיניה הזהובות, עיניו מזכירות לה את עיניו המלוכסנות של החתול.

"כ-כן. למה אתה כל כך מופתע? , למה אתה מביט בי כשההבעה הזאת על פניך?" , היא שאלה בלחץ, מופתעת מאותו ניצוץ שבעיניו, ניצוץ שמרתק אותה למקומה וגורם לדם הצעיר שלה לשצוף ולקצוף בעורקיה.

"בחיים שלי לא פגשתי אדם שהוא צמחוני. זה הכל. אני יודע שזה לא כזה מלהיב, ושזה די נפוץ. אבל בכל זאת, זאת הפעם הראשונה שאני פוגש בצמחונית." , אמר בקול שקט.

זאת פעם ראשונה שאני פוגש בנערה כה טובה ותמימה כמוך, השלים אדריאן בליבו. האם היא באמת נאיבית כמו שהיא נראית, האם היא באמת תמימה כמו שהיא מנסה להראות? , כשיש לה בבית אמא משוגעת לטפל בה, זה די קשה להאמין שאפשר להישאר כזו תמימה וטובת לב. לחשוב על אחרים כשעליך אף אחד לא חושב.

נשיקה.
הילדה הצעירה וחסרת הניסיון הזאת רצתה ממני נשיקה. מי אני שאקח ממנה את תמימותה, שאגנוז ממנה את הטהורות שלה? , זה לא אמור להיות אני, אני לא הבחור הנכון בשבילה, לא הבחור הנכון שיחזיק את ליבה הרך והעדין. אסור לי לתת לה להתקרב ולהיקשר אליי יותר מידי.

אבל המחשבה הזאת, אותו רצון עז לראות אותה ולהישבות בעיניה השמשיות כל בוקר הוא חזק מהמוסריות שלי. אני אפסיק ללוות אותה בקרוב. בקרוב זאת תהיה הפעם האחרונה שאצפה בה, שאעמוד קרוב אל גופה הזעיר.

״תמיד יש את הפעם הראשונה, לא?״ , אמרה אבלה בעוז, מרגישה שליבה עומד להתפקע ולצאת מבעד לחזה. פעם ראשונה. כבר הרבה זמן שלא עשתה משהו בפעם הראשונה. הייתכן שמאז היותה ילדה קטנה לא עשתה דבר בפעם הראשונה? , לא ייתכן.

בעודה מביטה בו באומץ, מחזירה מבט לוהט למבטו השורף של אדריאן, הבינה אבלה שהיא כן חוותה פעם ראשונה בחייה.
פעם ראשונה שזחלה, פעם ראשונה שצעדה, פעם ראשונה שדיברה, פעם ראשונה שלמדה להבחין בין האות הראשונה לשלישית, פעם ראשונה שקראה ספר, פעם ראשונה שחלמה לברוח מהעיירה הקטנה, מאותה לינצ׳בורג ארורה. פעם ראשונה שפגשה אדם זר, פעם ראשונה ששוחחה עם אדם זר, פעם ראשונה שהתקרבה ככה למישהו זר.
ככה- בדיוק כמו שהיא מתקרבת אליו עכשיו.
קמתי חסרת מעצורים היום, אמרה בלה בליבה.
בעודה מתקרבת אל החייל ומביטה בו במבט מעריץ, לא יכל החייל שלא לקפוא במקומו. שום איבר בגופו לא זז.
הרי הוא חייל, הוא גבר. שום גבר לא יכול לסרב לבחורה יפה כזאת, שום גבר לא יכול להגיד לכל זה לא.
מונח מלפניו כל טוב, כל זה במיוחד בשבילו, למענו, כל זה יכול להיות לעיניו בלבד.
הוא רק צריך להושיט את ידיו החמדניות אליה. שפתיה העבות והאדמדמות כה יבשות, תפקידו הוא לדאוג שזה לא יקרה, תפקידו לדאוג שהיא תהיה מוגנת ומסופקת. הן מזכירות לו את הפרי המתוק והאדום שהוא אוהב. דובדבנים.
בסופו של דבר, גבר כלשהוא יגנוז ממנה את הפעם הראשונה, אז למה שזה לא יהיה הוא? , למה שהוא לא יהיה הפעם הראשונה שלה? , זה יהיה כל כך מופלא ומספק אם הוא יהיה הפעם הראשונה שלה, אם הוא יעיר אותה משינת הישרים שהיא מנמנמת, יעיר אותה מילדותה, הרי היא בת 19! , לכל הרוחות! , כשהוא היה בן 19, הוא היה בעל ניסיון רב. הדברים שהוא עשה באותו גיל, קשה לו להאמין שהבחורה הצעירה הזאת שעומדת מולו כבר בגיל הזה. הוא הספיק לעשות כל כך הרבה דברים עד גיל 19, חווה כל כך הרבה פעמים ראשונות. והיא? , כלום. לא מגיע לה להבין איך זה מרגיש כשהדם שלך מתלקח וזורם כמו לבה בעורקייך? , מגיע לה להרגיש איך זה שידיים גבריות ורכושניות סוחפות אותה על עבר מערבולת של תשוקה, מערבולת שלא יודעת שובע עד שהיא בולעת את כולך, בולעת את הכל.