נוי
שוב התעוררתי מסיוטים,כל פעם אותו סיוט.
אותו איש עם צלקת על הפנים רודף אחרי,אני נופלת על הרצפה ופורצת בבכי,כל האנשים מסביבי מתעלמים ממה שקורה וממשיכים בחייהם בזמן שהוא מתקרב אלי עם הסכין,ברגע שהסכין נוגעת בגופי אני מתעוררת.
יצאתי לסיבוב בשכונה בתקווה לפגוש את הבחור ההוא,אני חייבת עוד מהחומר שהוא הביא לי.
אחרי 10 דקות התיישבתי בספסל בפארק,לא מצאתי את האיש ההוא והבאסה השתלטה עלי.
"הופה את מי אני רואה פה" לפתע שמעתי קול מאחוריי.
"אתה" אמרתי וחייכתי חיוך גדול, "אני חייבת עוד ממה שהבאת לי" הוספתי והוא חייך והתיישב לידי "נו אהבת" הוא שאל או אמר, לא באמת אכפת לי, הנהנתי אליו והוא רק הגדיל את חיוכו.
"שמעי פעם שעברה הבאתי לך בחינם,אבל אם את רוצה עוד תשלמי" הוא אמר ואני הנהנתי "כמה?" שאלתי מיד והוא לא הסתכל עלי.
"כמה את רוצה?" הוא שאל והפנה את מבטו אלי,פניו היו רציניות ורעד קל עבר בגופי אבל העלמתי אותו מהר טעניתי לו "מנה".
"350" הוא אמר ועייני נפתחו בהלם, "כל כך יקר?" שאלתי והוא הסתכל עלי "יודעת מה,בשבילך אני ארד ל-300" אמר ואני הנהנתי,נכון זה יקר לכלום חומר אבל אני חייבת,אין מצב שאני נשארת בלי.
אני לא יודעת אם אפשר להגיד שאני מכורה,כי השתמשתי בחומר הזה רק פעמים אחדות,אבל כנראה שזה מתקדם לשם,אני לא רואה את עצמי מסתדרת בלי הסמים האלו ואין לי מושג איך הסתדרתי קודם.
"יש לך כאן כסף?" הוא שאל ואני הנדתי בראשי שלא, "שמעי מה נעשה,את תלכי הביתה תהיי בבית ספר ובצהריים ניפגש פה שוב ואני אביא לך" הוא אמר ואני הסכמתי.
הוא קם מהספסל וקמתי מיד אחריו, "תביאי לי את המספר שלך שאני אדבר איתך" הוא אמר והגיש לי את האייפון 5 שלו,כתבתי את המספר שלי והחזרתי לו את האייפון,אחרי כמה שניות שהוא התעסק באייפון שלו קיבלתי הודעה,נכנסתי לווצאפ והוספתי אותו לאנשי קשר.
"מה השם שלך?" שאלתי והבטתי במקשים שבמקלדת,מחכה לתשובתו.
"רועי" הוא אמר ואני הקלדתי את השם ושמרתי,כשהרמתי את ראשי הוא כבר לא היה שם.
מאי
"יאללה בונבונים דברו איתי" אמרתי לליאור וליאל שפנו לבניין שלהם,אני גרה בבניין לידם ככה שאנחנו תמיד חוזרים הביתה יחד מבית הספר.
נכנסתי לבניין ונעצרתי לדקה בלובי והסתכלתי על עצמי במראה,הוצאתי את האייפון 6 שלי מהכיס והתחלתי להצטלם,פתאום ראיתי את רועי נכנס לבניין ונעצרתי,הסתכלתי עליו והוא חייך כשקלט אותי.
"מה קורה מכוערת?" הוא שאל וחיבק אותי לכמה שניות שבהן הספקתי להסניף אותו טוב טוב.
"בסדר קוף מה איתך?" אמרתי והוא חייך, "ברוך ה' " אמר וחייכתי.
"בואי תמונה" הוא אמר וחטף לי את האייפון מהיד,צחקתי ונצמדתי אליו,חייכנו חיוך גדול והוא צילם.
אחרי כמה תמונות הוא התחיל להסתכל על מה שצילמנו וחייך לעצמו,החיוך שלו יפה מידי.
"שלחי לי אותה קופה" הוא אמר והראה לי את התמונה שרצה,בתמונה ראו אותו עומד מאחוריי כשהידיים שלו עוטפות אותי ואני מצלמת ששנינו מחייכים,הנהנתי אליו ונכנסתי לווצאפ,שלחתי לו את התמונה והא חייך ואמר תודה.
"מה אתה עושה פה בכלל?" שאלתי בזמן שחיכינו למעלית.
"באתי לחבר" הוא אמר.
נכנסנו למעלית וכשלחצתי על הכפתור לקומה שלי ידו של רועי הונחה על ידי,חמימות התפשטה עלי ומיהרתי להזיז את ידי.
"מה אתה עושה?" שאלתי אותו בעצבים והוא גיחך "תירגעי זו גם הקומה שאני יורד בה" הוא אמר ואני הובכתי,עצם זה שהמגע שלו נעים לי ומעביר בי זרמים גרם לי להסמיק.
"כולה שמתי עלייך את היד את לא חייבת להסמיק" הוא אמר כשחיוך מרוח לו על הפנים,מכוער.
"לא הסמקתי בכלל" אמרתי והוא גיחך והנהן.
רועי
מאי הזאת משגעת אותי,כמה שהיא קטנה ככה היא יפה.
נכנסתי לאינסטגרם והעלתי את התמונה שהיא שלחה לי מקודם,תייגתי אותה וכתבתי 'הקופה שלי' חייכתי לעצמי כשהסתכלתי על התמונה, היה לי ממש כיף איתה בדייט ואני אשמח לעוד אחד כזה הבעיה שהיא קשוחה.
" מה י'הומו מה אתה עושה?" בר,אחד החברים הטובים שלי שאל והתיישב לידי עם בקבוק בירה.
"סתם באינסטגרם" אמרתי וסגרתי את האייפון,הוא הגיש לי בקבוק בירה גם והסתכלנו על הטלוויזיה.
אחרי שעה בערך יצאתי מהבית שלו לכיוון המועדון של שלמה,אני צריך להביא לנוי חומר וקבעתי איתה בארבע בצהריים ועכשיו כבר שלוש.
אני יודע שמאי ונוי חברות ואם מאי תדע על זה משהו לא יהיה לי סיכוי איתה בחיים,ובגלל זה אני חייב להבהיר לנוי כמה דברים.
