חזרתי אל החברים שלי ונוי ישר קמה לכיווני, היא תפסה לי בכתפיים וניערה אותי.
"תגידי את חולה? מה אמרת לו? למה חיבקת אותו?" היא ירתה את השאלות במהירות ואני צחקתי.
"תירגעי, ואמרתי לו ששמת עליו עין וחיבקתי אותו כי זה אליאורר" אמרתי וצרחתי בקטנה כשאמרתי את שמו, אליאור היה אחד החברים הטובים שלנו כשהיינו קטנים אבל בגיל עשר הוא עבר דירה ומאז לא דיברנו.
"מה? תשבעי שזה אליאור" ליאור קם ופרצוף מופתע היה על פניו.
"כן נו אני אומרת לכם זה הוא" אמרתי וצחקתי, סותמים הם.
"בואו אליהם" ליאל אמרה ומשכה אותנו לספסל שאליאור והחברים שלו ישבו בו, ליאל ואליאור תמיד היה קרובים יותר מכולם, אני יכולה להבין למה היא כל כך רוצה לראות אותו.
התקדמנו אליהם ואליאור שקלט אותנו קם ובא לכיוון שלנו, הוא הביא חיבוק לנוי וקרץ לה, המפגרת צחקה והסמיקה.
"מה קורה אחשלי?" ליאור שאל אותו והביא לו חיבוק גברי.
"ברוך השם, מה איתכם?" שאל וחייך.
"מצוין" אמרתי והוא צחק, "מה איתך קטנה?" אליאור שאל והסתכל על ליאל שעמדה קצת מאחוריי אליאור.
היא התקרבה אליו וחיבקה אותו, החיבוק שלהם היה ארוך וכולנו הבנו שצריך לתת להם קצת זמן לבד, השארנו אותם להתחבק והלכנו לשבת בספסל עם כל הבנים.
ליאל
"התגעגעתי כל כך" אמרתי לאליאור שעדיין חיבק אותי, ראשי היה על חזהו והרגשתי את השרירים שלו, הוא נהיה ממש שרירי בשבע שנים שלא ראינו אותו.
"גם אני קטנה שלי" הוא לחש לצווארי והסניף את השיער שלי, "התגעגעתי לריח שלך" הוא אמר ואני צחקתי.
"איך אתה בכלל זוכר איך הרחתי בכיתה ד'?" אמרתי והוא חייך אלי חיוך חושף שיניים, החיוך שלו גרם לי לתחושת חמימות בלב, התגעגעתי ממש.
"ריח כמו שלך לא שוכחים בחיים" הוא אמר ואני צחקתי והרגשתי איך לחיי מתלהטות.
מאי
אחרי שהחמודים סיימו לדבר וחזרו אלינו ישבנו כולם וצחקנו, דיברנו מלא וחלק שתו ועישנו.
״עושים משהו מחר?״ שאלתי את כולם והם הסתכלו עלי וחשבו.
״אפשר ים״ אליאור הציע וכולם הנהנו בהסכמה.
״אז מחר ב12 ככה נלך לים״ אמרתי וקמתי, ״לאן?״ רועי פתאום קפץ ושאל
״הביתה״ אמרתי והוא הנהן וקם מהספסל, הסתכלתי עליו במבט לא מבין והוא רק אמר שלום לחברים שלו ובא לידי.
