מאי
״נו בואי כבר״ צעקתי לליאל ביאוש,היא התעקבה בשולחן שלה בזמן שכל הכיתה כבר יצאה להפסקה.
״אני באה תירגעי״ היא אמרה לי והתקדמה לכיוון דלת הכיתה,פתחתי את הדלת ובדיוק מישהו פתח אותה מהצד השני ככה שיצא מצב שעפתי קדימה קצת.
״לא יכולת להתאפק אז קפצת עלי״ רועי,ילד מהכיתה שלי אמר בגיחוך.
״תרגיע י׳מכוער״ אמרתי ועקפתי אותו,משכתי את ליאל שצחקה עם עצמה.
״מה את צוחקת״ שאלתי אותה בכעס כשהיינו בחצר של הבית ספר.
״זה היה מצחיק״ היא אמרה וציחקקה מידי פעם.
״תגידו איפה נוי״ ליאור פתאום צץ ושאל.
״אין לי מושג לא ראיתי אותה היום״ אמרתי וליטל הינהנה.
״אתן לא לומדות יחד במתמטיקה?״
״לא״ ליאל אמרה והוא הסתכל מאחורינו,הסתובבתי לראות מה עניין אותו וראיתי את נוי נכנסת לבית ספר,רצנו אליה וחיבקנו אותה.
״רדו ממני י׳שמנים״ נוי אמרה ואנחנו צחקנו.
״איפה היית״ ליאור שאל אותה.
״בבית,קמתי מאוחר קצת״ היא אמרה ויכולתי לראות על פניה שהיא משקרת.
״טוב״ ליאור אמר והבנתי שגם הוא קלט את השקר.
״בואו לקפיטריה״ אמרתי במהירות כשהמצב כמעט נהפך למביך.
עמדנו בתור ואני לבינתיים הצקתי לליאור שעמד לידי.
״עזבי לי את היד י׳קרציה״ הוא אמר ומשך את ידו ממני.
״נו אבל משעמם לי״ השבתי ולקחתי את ידו בחזרה.
״בכל מקום רואים אותך הא״ שמעתי מישהו אומר וזיהיתי את הקול, רועי.
״תגיד שמעת כאן מישו מדבר״ שאלתי את ליאור בציניות ועשיתי כאילו אני מחפשת.
״כאן למעלה גמדה״ רועי אמר ושמעתי את ליאור מחניק צחוק.
״הסתובבתי אליו והרמתי את ראשי כדי לראות את פניו, ״למי קראת גמדה״ שאלתי בכעס, אני לא גמדה בכלל זה פשוט שכולם גבוהים.
״לך״ הוא אמר וחייך אלי.
״לך לך י׳פצוע״ אמרתי והסתובבתי אל המוכר שהביט בנו והתאפק לא לצחוק.
״רק אם זה אלייך״ רועי לחש לי באוזן וליאור,שעמד קרוב אלי ושמע את זה,התחיל לצחוק בקול ואני הסתכלתי עליו עצבנית.
״שחרר ממני י׳דפוק״ אמרתי לרועי בעצבים.
״ווי מקללת לא יפה״ אמר כאילו נפגע.
״הדבר היחיד שלא יפה פה זה אתה,עכשיו סי מפה למה עיצבנת אותי מספיק״ אמרתי וליאור המשיך לצחוק.
״מה מצחיק״ צעקתי עליי בעצבים והוא הרים את ידו לגובה הכתפיים כאילו לא עשה כלום והפסיק לצחוק.
״יופי״ אמרתי וחייכתי לעצמי.
״החיוך לא משהו עדיף שלא תחייכי״ רועי אמר לי והסתכלתי עליו בהלם, ״אתה עוד פה״ שאלתי והוא הנהן.
״קרציה״ צעקתי והלכתי משם לכיוון הכיתה.
