פרק 45

5.9K 231 31
                                    

נקודת מבט דניאל:

השעה 2:00 בלילה.אני שרוייה בחיקו של אביאל עירומה וכך גם הוא.החום של גופו מחמם את גופי בעונת המעבר הקרירה.
אני לא מצליחה להרדם.המוח שלי עובד שעות נוספות והמון שאלות עולות במוחי.
יש הרבה דברים שמעסיקים אותי.כמו למשל,מה קרה בשיחה של אביאל עם עומרי?הוא חזר אחרי 20 דקות נורא עצבני וביקש שלא התקרב אליו כמה דקות.הוא ישב בכיסא שלו מול החלונות הגדולים והביט בנוף של תל אביב.היה ניכר שמשהו מפריע לו.עיצבן אותי.לא התקרבתי אליו יותר מידי,אבל אחרי כמה דקות שלא הצלחתי להתאפק התיישבתי עליו וחיבקתי אותו.הוא היה טרוד במחשבות.וירדיו הופיעו במצחו ונראה שעומרי מאוד העסיק את מחשבותיי.כששאלתי מה קרה,הוא ענה שאין שום דבר שאמור להדאיג אותי.

אני לא דואגת.אני יודעת שאביאל יכול להיות עונש של כל אחד שרק יפריע לו בדרך.לטוב ולרע,חיוותי את זה על בשרי.
תהיתי בני לבין עצמי אם לספר לו על ההתקלות שלי עם אייל במעלית.מלא פעמים שהייתה לי הזדמנות וכמעט פתחתי את הפה אבל לא יכולתי אפילו להוציא את האותו הראשונה של השם שלו מהפה.

אני נושכת את שפתיי כשעולה בראשי המחשבה הזאת.
אני מביטה על הטלפון שלו שמחובר למטען בשידה.הוא ישן.אולי זאת הזדמנות טובה?אני רוצה להסיר את הספקות שלי.בקשה להכל.בקשה לאייל.בקשר לספיר.בקשר להרבה דברים.אני יודעת שזאת חדירה לפרטיות.אני יודעת שזה לא בדיוק נכון לעשות את זה.אבל אני חייבת.

אני מנסה בעדינות להשתחרר מאחיזתו כך שלא ירגיש בשינוי,אני מרימה את ידו מהבטן שלי ומניחה אותה על המיטה,בשקט אני קמה מהמיטה והולכת לצד השני.אני מביטה עליו ישן,בחשאות מוציאה את הטלפון שלו מהמטען ויוצאת מחוץ לחדר.
אני יורדת במדרגות למטה בסלון.הלב שלי לא עומד בזה.הפחד שהוא יתעורר ויתפוס אותי.מה אגיד לו?אבל אני מנסה לא לחשוב על זה.
אני יוצאת למרפסת ומתיישבת על הספה.אני נכנסת לטלפון שלו,להודעות ומחפשת שיחות מוזרות שיכולות להפליל משהו.
אני יודעת שאני צריכה לסמוך עליו,אבל יש משהו שמציק לי.
אני חייבת לגלות מהו,וכרגע הלב שלי מכוון אותי לעשות את זה.

אני כותבת ספיר בחיפוש ומוצאת שיחת הודעות איתה.
מלא הודעות ממנה שהוא לא ענה עליהם.
-26.6.17
״אביאל תענה לי.״
״אני אוהבת אותך.בבקשה תחזור אלי.״
״אני אתאבד בלעדייך.אין לי סיבה לחיות אם אתה לא איתי.״

אלוהים.אני נחרדת מההודעות האלה ומההמשך.אבל משהו יותר מוזר שהיא מחוברת ומקלידה לו.
לפתע,היא שולחת תמונה שלהם.
אני לא יודעת ממתי זה ,מה שבטוח שזה לא מהזמן הזה,זה קצת מרגיע אותי.היא ממשיכה להקליד ואני נשארת איתה על השיחה.

הטבע שביTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon