הטבע שבי

פרק 26

נקודת מבט דניאל-

ליבי נהפך לכמו פרפר שמתעופף ברגש ובשמחה במעלה השמיים.
הוא הכיר אותי,לאחותו התאומה,בתור האישה שלו.
אלוהים,זה עונג מוצרף ברגשות עזים ונעימים.

״אז זאת דניאל שהפלצן דיבר עליה?״ היא מקמטת את פרצופה ואז מסבירה את כוונתה,״סליחה הפלצן זה אח שלנו הגדול.הוא קצת שונה מאיתנו.מנייאק כזה.צריך להרוג אותו בידיים שלי.אבל אני אוהבת אותו מה תעשי,למרות שהוא חרא הוא גם אח שלי.״
נראה שהיא ממש זועפת וכועסת ושהעצבים שלה לא נרגעו עד כך שהיא לא שוקלת מילים,היא מזכירה לי את אביאל עכשיו.
״מאמינה ששמעת את השיחה שלנו?״ היא מרימה גבה ואני מושכת כתפיים.
״כיאלו היית כאן כל הזמן הזה לא?״היא מצביעה על רצפת המטבח ואני מהנהנת בראשי.
״טוב אז סליחה מהממת אחת ששמעת אותי עצבנית,בדרך כלל אני ממש נעימה וחמודה וכיף בחברתי.אני קולית כמו אביאל רק שתדעי.״
היא מצחקקת צחוק אמיתי ומתגלגל,היא ממש חמודה.היא הרבה יותר עדינה מאביאל,אולי עצם היותה אישה,אבל נראה שהעצבים שלה לא פחות מופרזים משלו.

״אז למה לא הגעת אתמול לארוחת ערב?אולי היית עוצרת את הבחור האימפולסיבי פה והוא לא היה מנפח לאח שלו את האף.״
היא צוחקת בשעשוע ומצביעה על אביאל ואני מסיטה את מבטי עליו שכרגע משפיל את עיניו לרצפה במבוכה.
״עד אתמול לא היינו ביחד.״
אביאל מודה ואני מכחכחת בגרוני כשמבוכה מתמקמת בבטן שלי ומעבירה את משקל רגלי מצד לצד.
״מה זאת אומרת?אתמול עומרי אמר שיש לך חברה בשם דניאל אוחנה שהייתה איתך בתמונות.הוא סתם אמר את זה?״
היא מבולבלת ואביאל מניח את נויה על הרצפה ואז מסמן לאליאנה לשבת.היא מגלגלת את עינייה,מניחה את התינוק הקטן בעגלה ומניחה את שתי ידייה על כתפייה של נויה.
״נויה יפה שלי,תשחקי עם הבובות שלך.״
היא מוציאה מהשקית כמה בובות ומביאה לה,נויה מתרגשת ורצה לסלון לשחק איתם.

״את רוצה לשתות משהו?״ הוא שואל בנימוס והיא מנידה בראשה ואז מביטה על השולחן שערוך באוכל.
״אני רואה שהייתם באמצע ארוחת בוקר בשתיים בצהריים.״
היא מצחקקת ואני תוהה איך היא כזאת,היא כל הזמן צוחקת לעומת אח שלה הפרצוף הרציני והקשוח.ואם הוא צוחק זה בעיקר כשהוא ציני.
שלשותנו מתיישבים בשולחן ואביאל מביא לאחותו צלחת ולנויה.
״נויה אכלה וגם אני.״
אליאנה מסרבת בנימוס אבל שותה מהמיץ תפוזים וחוטפת גזר מהפלטת ירקות.
״את ממש חמודה.צנועה כזאת.שקטה.את לא מתאימה לאופי של אחי.״
היא לוחשת בשקט אבל אז אביאל מתיישב לצידי והיא משתתקת ומניחה את שתי מרפקיה על השולחן.לא מתאימה לאופי של אחי?מה זה אומר?
״הוא פשוט כזה..״ היא מדגימה על ידה ועל פניה סוג של פיטבול עצבני ואני לא יכולה שלא לצחוק כי היא בהחלט מצחיקה.
״את יודעת שהוא פעם אחת העליב ילד אחד מהשכבה בגלל שלטענתו של אביאל הוא פגע בי כי סך הכל הייתי מאוהבת בו והוא לא רצה אותי?אבל לא סתם העליב,הוא התנהג כמו שמוק הוא והחבורה העבריינית שלו הכריחו את אביתר להוריד את המכנסיים והתחתונים במסיבת יום הולדת של אחד הילדים בשכבה ואז הם זרקו אותו לבריכה.
זה היה ממש לא יפה.״
אחותו מספרת ומנידה באצבע שלה על המעשה הלא הגון שלו והוא מרים גבה ואז מתרווח בכסא ומניח את ידו על גב הכיסא שלי.
״אליאנה.״ הוא מזהיר אותה עם עיניו והיא מחייכת חיוך משועשע ואז לוגמת עוד קצת מהמיץ תפוזים.
״באמת עשית את זה?״ אני שואלת בהלם והוא משך כתפיים והשתעל במהירות.
״הוא באמת עשה תאמיני לי.אני ראיתי את זה במו עיני ועוד אמרתי לחברות שלי שהיו דלוקות על אביאל,תאמינו לי שאתן לא רוצות גבר כמוהו.כל החברות שלי היו דלוקות על אביאל.פעם עוד הייתי חושבת שהן היו באות רק בשבילו,כל הזמן היו שואלות איפה אחיך איפה אחיך.״
היא ממשיכה ואני פוערת את פי,אני חושבת שאביאל עכשיו נבוך יותר מתמיד שאחותו באה ופותחת עליו דברים לא הכי נעימים מימי הבגרות שלו.
״אליאנה היא תברח ממני בסוף עם הפליטות פה שלך.״
אביאל רוטן והיא מכווצת את שפתייה ואז מצקצקת בלשונה.
״היא לא תברח ממך.תזהרי לברוח ממנו עם מישהו בסוף הוא יכריח אותו להוריד את התחתונים בכביש של דיזינגוף.״