הטבע שבי

פרק 17

בבית שלי.בחדר שלי.במיטה שלי.
אני כל היום לבד.
מאז שחזרתי מאביאל,לא דיברתי עם אף אחת מהבנות.הן אפילו לא היו בבית.ובפעמים שהן התקשרו אלי אמרתי שאני ישנה.
וזה מה שעשיתי.מהמיטה,הלכתי למקרר,מהמקרר שוב למיטה,וככה מספר פעמים עד שהגיע 6 בערב.

חשבתי הרבה על מה שעשיתי.זה הפחיד אותי.פחד לא מוכר.פחד שהדבר שעשיתי,יכול לפגוע בי.
אני לא יודעת מה הייתה התגובה שלו,אבל הוא עשה את מה שביקשתי.
הוא לא חיפש אותי,לא התקשר אלי.
זה קצת צובט לי.אבל זה מה שאני ביקשתי ממנו.הוא כיבד את זה.וטוב שעשה כך.

הלוואי שיכולתי להמשיך הלאה באמת.בלי להזכר בו כל לילה שאני עולה לישון.להזכר בטעם.בריח שלו.במגע הגברי והנעים שלו.
אני רוצה להאמין שעם הזמן זה יעבור,כמו כל דבר בחיים האלו.
כי אני חייבת להשאר חזקה.אני רגילה להיות חזקה,זה יראה לי מוזר אם לא.

בעל כורחי אני מחליטה לקום מהמיטה,זה יום חופשי שלי.ובמקום לעשות משהו עם עצמי העברתי אותו בלישון ולחשוב על אביאל בוזגלו.
החלטתי שדי,זה לא יכול להמשך ככה.אני צריכה לקום.אולי אצא להליכה קלה.או לריצה.לא משנה לי.רק לנשום אוויר.ולא להיות כל כך בסביבה של חברות שימלאו אותי בשאלות על הלילה שהעברתי עם אביאל.
אני יודעת שזה יגיע ואצטרך לתת תשובות,אבל לא עכשיו.לא היום.

אני יוצאת מהחדר שלי.פונה לסלון.שם יושבות תהל ליפז ונטלי.
הן בוהות בי מוזר,על פינהן נראה כיאלו קרה אסון ורק אני לא מודעת אליו.
״מה הפרצוף תשעה באב?״ אני פונה לכולן בשאלה והן מעבירות מבטים בינהן ואז לוטשות בי מבט.מודאג.ספקני.מזהיר.
אווי לי?

״אני לא יודעת עד כמה תרצי לראות את זה.״
תהל אומרת בקול נוקשה ואני מרימה גבה,מה קורה כאן?
״תדברו כבר!״ אני דורשת בכוח ואז ליפז מביאה לי את הטלפון שלה.
חשכו עיניי.הלב שלי נלקח לי מהמקום.הרגליים שלי קפאו.
ואני באמת חושבת שאני הולכת להתעלף.

תמונה שלי עם אביאל מאתמול.בכל אתר ריכוליות אפשרי.
עם משפט צמוד,
״מקורות קרובים לכדורגלן המצליח במדינה אישרו שזאת אכן בת זוגותו של אביאל בוזגלו.
דניאל אוחנה בת 20,במקור מאשדוד,כרגע מתגוררת בתל אביב.
פרטים נוספים בהמשך.״

רוק כבד נבלע בגרוני.עיניי נפולות וכואבות.
הידיים שלי מזיעות כשאני מחזיקה את הטלפון ובוהה במסך בפעימות לב חזקות ושבירות.
אני מרגישה שחור.הכל שחור.הטלפון נשמט מידיי ונופל לרצפה.תהל ממהרת לקום ולהרים אותו,היא מחזירה אותו לליפז שהולכת למקרר ומוציאה לי בקבוק מים.היא מושיטה לי אותו שאשתה ואני מנידה בראשי.
אני לא רוצה לשתות.אני רוצה לרצוח מישהו.
אני רוצה לרצוח את החרא המרושע הזה.