"רבקה האם את יודעת מדוע את פה?" המנהל שאל, מעלה לי את העצבים עם השם
"קוראים לי קייט. ולא אני לא יודעת למה אני פה" סיננתי בעצבים
"תחרות הציורי בלונדון, ההנהלה רוצה שאת תישלחי ביחד עם גל קורן מכיתה יב' 3" המנהל אמר בקול המעפן שלו, וכועס, על מה אתה כועס?! זעפני.
"לא מעוניינת תודה שלום" אמרתי בזלזול והוא זרק לי טפסים מולי
'נקודות ההישגים של קייט בריטני
-להצליח בלימודים
-להתחבר עם אנשים
-להגיע לרמת תחרות ציור בחוץ לארץ'
ו....נפלתי.
"זה עבר לי" אמרתי בשקט
"זה היה לפני חודש" אמר בטון מזלזל "לכי תארזי אתם טסים מחרותים ובינתיים אתם הולכים לצייר" אמר שולח אותי לכיתת האומנות ונאנחתי בתבוסה הולכת לעבר הכיתה המוקמת בשכבה של רז ואדיר, מה שחסר לי עכשיו התשאולים שלהם אבל הם בטוח לא שם.
נכנסתי לשכבה בשקט מתגנבת לכיתה בסוף המסדרון
"מה את עושה פה?" ונתפסתי
"הולכת לצייר"" עניתי כמובן מאליו מצביעה על כיתת האומנות שעכשיו נכנס אליה גל קורן, אוקי זה חשוד מודה גם אני הייתי חושדת
"קייט" רז סינן בכעס
"רז אני נשבעת שאני לא עושה איתו כלום חוץ מלצייר יש תחרות ציור בלונדון שאני טסה אליה עוד יומיים איתו ואנחנו צריכי-" התחלתי לדבר במהירות
"את טסה עם הבן זונה ללונדון?!" הוא צרח עצבני מדביק אותי ללוקרים והתכווצתי במקומי
"רז תרגע" לחשתי והוא תפס בידי בחוזקה
"רז תרגע?! איך אני ירגע?!" הוא צרח מהדק את האחיזה שכבר נהייתה כואבת למדיי, תלמידים נאספו לראות את הרכילות כרגיל, חראות.
"רז כואב לי" אמרתי בשקט והוא הידק את האחיזה עוד יותר .
"גם לי כואב אז מה אכפת לך בכלל?!" הוא צרח מדביק את ראשי ללוקר בחוזקה
הגעתי לטלפון שלי עושה את החיוג המהיר לדילן שענה תוך שניות ספורות
"רז תפסיק כואב לי" אמרתי והדמעות לא איחרו לבוא
"אז למה קייט?!" הוא צרח מחזק את אחיזתו ועיניו עלו בלהבות
תלמידים הוציאו טלפונים מצלמים את המתרחש
"רז בוחבוט שחרר אותה מיד!" קולו של דילן נשמע וכל התלמידים התקפלו בבהלה, ראש העולם התחתון בכל זאת
רז נאנח משחרר את אחיזתו בי גורם לי ליפול למטה לקפל את עצמי לכדור והכאבים גדלו
צליל מכה נשמע במסדרון והרמתי את ראשי רואה את רז שרוע על הרצפה ודילן מחזיק את ידו בצורת אגרוף עצבני
הדמעות המשיכו לרדת אצלי ואדיר נכנס למסדרון בריצה מחבק אותי ומנשק את ראשי
דילן התקדם לרז מרים אותו מצווארון החולצה מדביק ללוקרים וצליל ההתנגשות נשמע ברחבי המסדרון הריק אבל יכלו לראות את התלמידים שצילמו מהכיתות מהמדרגות ומהגשר
"עשיתי לך את השיחה הזאת כבר חתיכת קוקסינל!!!" דילן צרח מצמיד את רז ללוקר יותר
"היא האישה שלך חתיכת אינפנטיל!! בחיים אל תרים יד על האישה שלך ולא על אף אחת אחרת לבוחבוט יש כבוד לנשים!! חוץ מלזונות" הוסיף את הסוף בזלזול
רז ניסה להשתחרר ודילן חיזק את האחיזה בו
"סתכל עלייה!! סתכל מה עשית לה!!" דילן צרח מסובב את ראשו של רז לגופי שהדמעות עדיין יורדות מהכאב שהורגש בידי
רז הסתכל עליי במבט מצטער ונאנחתי קמה מהרצפה צולעת לחדר האחות שאדיר עוזר לי
מה אני יעשה איתך רז בוחבוט?
YOU ARE READING
Mine disaster
Romance"מה אתה רוצה?!"צרחתי מחזיקה את הדמעות "אותך" אמר בקצרה מלטף את פניי והורדתי את ידו במהרה "לא תקבל!" אמרתי בחדות שדמעה נפלה על פניי "טעות אחת יפה רז בוחבוט מקבל כל מה שהוא רוצה" לחש לאוזני הולך סיפור גמור- עונה שניה בפרופיל היו חמודים ותצביעו על הפר...
