"מה אתה רוצה?!"צרחתי מחזיקה את הדמעות
"אותך" אמר בקצרה מלטף את פניי והורדתי את ידו במהרה
"לא תקבל!" אמרתי בחדות שדמעה נפלה על פניי
"טעות אחת יפה רז בוחבוט מקבל כל מה שהוא רוצה" לחש לאוזני הולך
סיפור גמור- עונה שניה בפרופיל
היו חמודים ותצביעו על הפר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
וגם לכו תגמרו את המטרה בפרק 28 אה ותקראו את הסיפור החדש לי Love is far
כללית
"אני מתחיל בלחיצות!!" הכירולוג אומר מתחיל בלחיצות על החזה, המוניטור ממשיך להראות קו ישר "קלייר!" צעקה נשמעת וכל המנתחים מזיזים את ידיהם , "היא חייה תמשיכו בניתוח!" האחות צורחת וממשיכים לנתח "את תשרדי שמעת?!" הרופא צורח על קייט המכוסה וצינתור בפייה.
אדיר בריטני
"יש חדש?" אני שואל בפעם העשירית את האחות "לא חמוד מצטערת" היא אומרת הולכת ואני בועט בכיסא בעצבים קובר את ראשי בין ידי מה שבר סיפרה לי זה גדול עלי, ~פלאשבק~ "הכל התחיל בזה שרז חשב שקייט בוגדת בו" בר התחילה לספר "מה שהיה במסדרון" אמרתי והיא הנהנה "יום לאחר מכן קייט רצתה להיפרד, היא לא רצתה את רז יותר" בר אמרה וחיברתי את גבותיי היא אהבה אותו כל כך "רז כפה עלייה להיות חברה שלו או שהוא ימרר לה את החיים" בר אמרה נאנחת והעצבים רתחו בי "כל יום רז היה נכנס עם קייט על גבו נכנס איתה לחדר ומכה אותה או שהיה נוגע בה, פשוט לא היה יום אחד שלא היה צעקות חרדה של קייט, אני ניסיתי לעזור אבל פחדתי אם הוא עושה את זה לקייט מה עוצר אותו מלעשות את זה לי?" בר אמרה וחיבקתי אותה חיבוק קצר מדיי לטעמי. "אתמול רז הגיע עצבני במיוחד גורר את קייט המסכנה במעלה המדרגות באגרסיביות , רדפתי אחריו והוא דחף אותי טורק את הדלת , שמעתי כל מילה של קייט כל יבבה וכל צעקה זה התיל במילים של רז 'אני צריך זיון' ועבר למילותיה של קייט 'אני בחיים לא ישכב איתך יותר' צליל מכה נשמע ויבבה של קייט אחרי זמן קצר צעקת איימה נפלטה מחדר , התחבאתי בחדר אחרי חצי שעה קייט יצאה בריצה מהבית ומאז לא ראיתי אותה" אמרה ובעטתי בכיסא כוסאמק עלק החבר הכי טוב בן של אלף זונות! תרומת זרע! תוצאה מאונס קבוצתי!! בן של שרמוטה!! ~סוף פלאשבק~ העצבים שלי עדיין מחוממים על רז שנעלם כמו רוח רפאים "מי פה לקייט רבקה בריטני" שני רופאים נעמדו בתחילת המסדרון והרמתי את ראשי במהירות "אנחנו!" אני צועק במהרה והרופאים מסתכלים אחד על השני באנחה גדולה "יש לנו חדשות רעות" אחד מהם מתחיל לדבר וליבי קורס, חדשות רעות? למה הכל זין בחיים שלי?! "קייט לא שרדה" הרופא השני אומר ועיניי נפערות בחוסר אמון "היא חייה!! אני בטוח בזה!!" אני צורח בבכי כבד "איזה רופאים אתם בכלל בני זונות אתם אמורים להציל חיים!!" אני צורח והדמעות זולגות "כוסאמק על העולם! קייט!" אני צורח מנסה להיכנס לחדר ניתוח והרופאים עוצרים אותי באנחה כבדה "אנחנו מצטערים קייט לא בחיים, קייט נפטרה" הם מוסרים הולכים אני נופל על הרצפה "איפה האח הבן זונה שלך?! הכל באשמתו!!" אני צורח על בר שמנסה להרגיע אותי, אני נושם עמוק לא מבין איך אחותי לא ביים יותר, איך אני מתקדם מפה?! החנק בגרוני גדל לא מבין מה קורה לי "חדר טראומה אחת במהרה!!" שלושה רופאים צועקים נכנסים עם אלונקה עליה נמצא גבר בגיל העשרה אני מתעלם מנגב את עיניי, רגע, בגיל העשרה?! אני רץ לחדר הטראומה מסתכל מהחלון, רז. כל גופו מדמם ושלושה זכוכיות גדולות תקועות בבטנו ראשו פתוח וידיו שבורות למחצה רגלו עקומה ועיניו פתוחות. זה לא קורה לי אני לא מאבד שתיים ביום אחד!!! "רז!!" אני צורח דופק על הדלת , אביו מרים את ראשו רץ לעברי "רז!!" הוא צורח פותח את הדלת הרופאים אינם נרתעים כמו כולם , ממשיכים בעבודתם ,צפצוף המכונה שמראה על קו ישר ממשיך וליבי מחסיר שתי פעימות, אני יקבל התקף לב! "קדימה בוחבוט!" רופא צורח מוון את ה'קלייר' (לא יודעת איך קוראים לזה) ל 300 "קלייר" הוא צורח שם על חזהו של רז, מנסה במשך חמש דקות "שעת המוות 21:05" הוא מכריז סוגר את עיניו של רז "לא!!" אני צורח נופל על הרצפה זה לא אמיתי! הם הלכו לי שתיהם, החבר הכי טוב שלי ואחותי , שתי הדברים הכי יקרים לי! אני לא יכול אני זקוק להם! זוג זרועות מרימות אותי מהרצפה ובנימין מחייך אלי חיוך מנחם ועיניו אדומות מעידות על שבכה הוא עוטף אותי בחיבוק ואני נושם עמוק שהדמעות עדיין זולגות "קייט!!" שרונה צורחת מחליקה על הרצפה בבכי כאוב אני לא מסוגל, סהר מחבק את גופה מנשק את ראשה בחום , הילי נכנסת עם תום פניהם עצובות, על הזין שלי תבכי משהו היא הביאה לך ביטחון! היא הביאה לך חברים! כפוית טובה! אני מקלל את הילי בראשי , אבא ואימא הלכו למלא טופס של העברת הגופה לבית הקברות בבאר שבע, אני לא מבין עדיין איך הכל קרה כל כך מהר? אם היינו נשארים בנוי יורק כלום לא היה קורה! אני צופה בגוף קטן יושב בצד הקיר הולך לעברו "תומי?" אני שואל בחשש והוא מרים את ראשו "תומאס" אני נושף בהקלה והוא מצמיד אותי לחיבוק בוכה על חזהי "אמא אמרה שקייט נסעה רחוק מפה והיא לא תחזור, היא שונאת אותי?" הוא שואל בבכי ואני מרים אותו שישב עליי "היא לא שונאת אותך תומי ,קייט צריכה ללכת לשם זה לא באחריותה זה הגורל שלה" אני אומר ותומאס מתחפר בחזהי "אז למה אנחנו בבית חולים?" הוא שואל ואני בולע את רוקי מה אני אומר לקטן הזה עכשיו "כי אמא צריכה משהו מהעבודה שכחת שהיא אחות?" אני מתרץ ותומאס מחייך טיפה "רוצה גלידה?" אני שואל והוא מהנהן במהירות, אני לא מבין איך הם הלכו לי "איזה טעם?" אני מתכופף לגובהו של תומאס מרים אותו על כתפיי "תות" הוא אומר ואני עושה פרצוף נגעל תמיד שנאתי תות וקייט כמוני , כלומר הייתה כמוני , מה עכשיו אני ידבר על אחותי בלשון עבר? אני לא מסוגל "דיר איזה טעם אתה רוצה?" תומאס שואל ואני מנער את ראשי "פיסטוק עם מלא סירופ שוקולד עדשים וסוכריות חומות" אני אומר במהרה "זה מה שקייט תמיד לוקחת" הוא אומר צוחק ואני מהנהן "אני רוצה כמו קייט" אני לוקח את הגלידות מתיישב על ספסל ותומאס לידיי כבר מספיק להימרח בגלידת תות , אני מחייך טיפה, קייט תמיד עשתה את זה , כשהיינו קטנים היינו קונים גלידה ורבע מהגביע של קייט היינו שופכים על הבגדים שלה ואז הולכים למוכר שקייט מזייפת בכי ואני מצביעה על בגדייה המכוסים בגלידה ובאותו זמן הגביע השליש מלא ישב בצל ואימא החזיקה אותו, וככה עשינו כל פעם מחדש עד שהמוכר עלה עלינו והפסקנו לקנות שם. אני מחייך חיוך עצוב ודמעות נופלות מעיניי "למה אתה בוכה דיר?" תומאס שואל מתקרב לידיי "אני מתגעגע לקייט" אני אומר בשקט ותומאס מצחקק "היא תתקשר מצחיקול" הוא אומר ואני נאנח, איך מסבירים לילד בן חמש שהיא לא יכולה לדבר איתו יותר? ---- "אדיר!" אמא צועקת בקול שבור ואני נאנח מסדר את החולצה השחורה שוב לא טורח לשטוף פנים או לסדר את השיער , אני יורד למטה תומאס בגן וההלוויה מתקיימת עכשיו, אנחנו מגיעים לבית הקברות שבו קייט ורז עומדים להיקבר, אני לא מסוגל בכלל לחשוב על זה, אנחנו נכנסים למבנה שבו שתיי ארונות קבורה ,המשפחה של רז עומדת ובר בוכה בכבדות , אני מסמן לה עם עיניי להירגע טיפה ולהתקרב אליי , היא מנגבת את עיניה מתקרבת אליי ומחבקת אותי בחיבוק חם ,אני מחזיק בידיה מתקדם לארונות הקבורה עוצם את עיניי בחוזקה "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא, וּלְאַחֲיָאה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יַתְּהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנָא קַרְתָּא דִּי יְרוּשְלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מִן אַרְעָא, וּלְאָתָבָא פּוּלְחָנָא דִּי שְׁמַיָּא לְאַתְרָהּ, וְיַמְלִיך קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּמַלְכוּתֵה וִיקָרֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן" הרב אומר והוריו של רז ושלי עולים להספדים "תורך" בר לוחשת לי ואני נאנח לוקח את המיקרופון , "אחות שלי, מצחיק אותי אני עדיין לא קולט שאת לא איתי ואתה אח שלי היקר אני לא מבין איך שתיכם לא לידיי יותר , את שכל הזמן רמזה לי שאת רעבה ושמשעמם לך ואתה שכל הזמן חפר לי על איזה סוג סיגריות אתה רוצה להתחיל לעשן הפעם שתי האנשים הכי יקרים לי אני לא מבין לאן נעלמתם לי, אני אוהב אותכם אני מתגעגע אליכם , קייט שלי למי אני יציק? למי אני יקדיש שירים? למי אני יזייף בארוחת הער?ב למי אני יכנס לחדר ויציק? למי אני ישבור את הפנים שהוא יתחיל איתך? על מי אני ישמור? על מי אני יגן? את מי אני יאהב אם לא אותך?! אני אוהב אותך אחות שלי ואני מתגעגע אליך אני לא מאמין שיומיים בלעדייך הם כמו שבע מדוריי גיהינום, תומאס כל הזמן שואל מתיי קייט תתקשר אני לא מסוגל לשקר כל הזמן ולהגיד עוד שעה כמו תוכי אני לא מסוגל אני זקוק לך, אני זקוק לכם שתיכם אתם הכי יקרים לי ואני אוהב אותכם תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים יהי זכרכם ברוך" אני אומר בבכי יורד מתנחם בחיבוק של בר לא מבין איך להמשיך מפה, מה היה עם החיים שלי מכאן? "יהי זכרם ברוך" הרב אומר ומכסים את הקברים מציבים את המצוות 'קייט רבקה בריטני 1995-2011 ת.נ.צ.ב.ה' 'רז בוחבוט 1993-2011 ת.נ.צ.ב.ה' שניהם נקברו אחד ליד השני אני לא מבין איך האהבה שלהם נהרסה בגלל ריב מטופש אבל דילן מאמין שברגע שהנשמות שלהם יתאחדו האהבה שלהם תגבר גם אם זה בשמיים.....
