הוא חייך חיוך שבוא נגיד , לא הייתי רוצה לראות אותו כל בוקר כשאני מתעוררת ...
" אז ציפורים קטנים בואו נבדוק מה שלומנו טוב?" אמר וחייך
" סליחה על הגסות אבל... מי אתה?" שאלתי מקווה שלא לעצבן אותו ...
" אני?" אמר והצביע על עצמו " אני בעצם חתיך הורס שהציל אישה מסכנה כמוך רק בגלל שהאקס שלו ביקש !" אמר בפנים חמוצות
" אקס?" אמרתי מבולבלת
" אה... הוא לא אמר לך עדיין? ," שאל
" מי?" שאלתי לא מבינה
" אף אחד ! בכול מקרה תתני לחתיך הבלונדיני לטפל בך , אני פשוט יסתכל עליו כי אין לי מושג בשיט הזה" אמר והתיישב על הכסא שלפני שניה דניאל התיישב עליו
" או-אוקיי בטח ..." אמרתי מהססת הבלונדיני התקרב אלי
" אני צריך שתתפשטי " אמר הבלונדיני בקול קר ורגוע
" לא! " צעקתי " ל-למה נראה לך " אין סיכוי שהוא הולך לראות אותי ערומה ,לא הוא ולא המוזר עם השער החום!
" תרגעי זה בשביל לראות את הפציעות שלך אני לא מעוניין בגוף שלך ..." אמר עם הבעה קרה ואיכשהו זה גרם למחשבה לעבור בראשי 'האם אני עד כדי כך מכוערת ?' אבל את זה כבר לא אמרתי בקול
" אני לא מתפשטת לגמרי וגם זה לא כל עוד הדביל עם השער החום יוצא מהחדר " אמרתי והצבעתי על הזקן שיושב בכסא של דניאל ( לא זקן בואו לא נגזים)
" איך קראת לי?!" הוא צעק
" סליחה אבל זה הרושם הראשוני שלי ממך... " אמרתי וגרמתי לבלונדיני לחייך
" סליחה אדוני אבל מה שנכון נכון " אמר וצחק
" גם אתה ? רק רגע ממתי אתה מתבדח?" שאל בעל השער החום
" הו לא אדוני אני לא מתבדח " אמר במבט קר וזה קרה ... לא יכולתי לשמור את זה עוד בפנים , פרצתי וצחוק ונפלתי על המיתה והרגשתי כאילו דוקרים אותי בצד שמואל ופשוט צעקתי
" פאקקק" צעקה ארוכה יצאה מגרוני ודניאל התפרץ אל החדר
" מה קרה עכשיו?!" אמר ורץ אלי " מה הם עשו לך?" אמר והסתכל עלי " רגע אני לא רואה משהוא חריג " אמר תוך כדי שהוא מעביר עלי מבט בוחן " באמת הכול בס- או פאקק תעשה משהוא יש לה כתם דם ענק בצד שמאל ! תעשו משהו!" צעק בלחץ והבלונדיני הסתכל
" נראה שהנפילה שלך גרמה לחתך להיפתח " אמר " אני צריך שהגברים יצאו מהחדר בבקשה " אמר
" בוא החוצה " אמר בעל השער החום ודניאל יצא אחריו בהליכה אחורה עם מבט מודאג אלי ואני כמובן חושבת לעצמי ... עם איזה אידיוט דרמטי נדפקתי!
~ נקודת מבט דניאל
אם קורה לה משהוא אני מתאבד! אה רגע זה לא הגיוני ... כן אבל שיהיה! אני לא יודע מה אני יעשה בלעדיה!
