הכול היה שחור... הסתכלתי סביבי ופתאום נראה הבזק חזק של אור ו...הייתי בבית הישן וראיתי את ארן הקטן רץ בשביל, ראיתי את עצמי עם הבעה משונה על הפנים מסתכלת על ארן הבעה של שנאה שנמשכה בדיוק שניה וכשרריתי את ארן נופל רצתי אליו רגע מה הפואנטה בשחזור של הזיכרון הזה? רגע... זה שיחזור? אם כן אז למה בהתחלה הייתה לי הבעת שנאה על הפנים?
שמעתי אותו בוכה וראיתי שאני רצה אליו ומנסה להרגיע אותן לפתע אני הקודמת נעלמה אני הופעתי במקומה
" היי תפסיק לבכות ותיתן לי לטפל בך " אמרתי, המילים פשוט יצאו לי מהפה לא באמת התכוונתי לומר אותם
" אבל את לא באמת דואגת לי " אמר והבעה מוזרה ההלבשה לו על הפנים " את רוצה להרוג אותי נכון?" שאל וחייך
" את בעצם רוצה להרוג את כל הזן שלי לא?, את כלכך שונאת אותנו על מה שעשינו לאמא שלך שכבר בא לך להתקלח בדם שלנו ולתת את הבשר לבני מיני נכון? לא באמת מפריע לך שאני יפגע הרי אנחנו גרמני לאמא שלך היכל על ידי השטן לא? "
זה לא היה ארן... זה לא הזיכרון שלי... זה לא ארן! אין סיכוי שזה ארן
" ככה לפחות חשבת כשהיית בסיטואציה הזו, אני צודקת?"
"מה? ארן למה אתה מדבר בלשון נקבה? ולמה אתה לא מתנהג כמו עצמך, אתה מתנהג כמו..." אמרתי לא יודעת איך להמשיך, ואז הבנתי
" תפסיקי לחבל בזיכרונות שלי " אמרתי לאגן או שבעצם לשדה הקטנה שנכנסה לי לראש
שמעתי את אותו צחוק שוב ציחקוק קטן של ילדה קטנה
לפתע הרגשתי כאילו אני מסתובבת סיבוב של 180 מעלות והרקע נהיה שחור הכול שחור לא שחור נחמד לא השחור השמח שאני אהבתי ללבוש אלא השחור המגעיל שמכיל את כל הסיוטים שלך בו והיא הופיע מולי בשמלה הלבנה שלה והקוקיות שלה
" מה אבל אני לא צודקת?" שאלה
" בנוגע למה?" שאלתי מנסה להירגע הרי היא סתם ילדה קטנה עם כוחות מוזרים... זהו
" את לא ברמת אוהבת את המין האנושי, את חושבת שהם יצורים מגעילים, את לא אוהבת את ארן, את משתמשת בו רק כדי שמשהו יוכיח לך שאת לא יצור נוראי שמלא שנאה נכון? בת השטן?" שאלה וכבר התחלתי לרחם עליה
" את בסדר?" אמרתי, הרגשתי את כל הכעס שיצא ממנה, הרגשתי את הזעם הנוראי את השנאה ואת תאוות הדם שלה אליהם למה זה ככה? למה היא כל כך שונאת אותם? ורגע מי זאת בכלל?!
" מאיפה הבאת את השאלה המפגרת הזו? את שליש בנאדם מצידי שתמותי את לא מספיק חשובה כדי לדעת אם אני בסדר או לא! את צריכה למות!"
" אני מצטערת אם בני האדם עשו לך דברים נוראיים, גם לי הם עשו, ולא קצת, בני האדם הרגו את אמא שלי, טוב לא בדיוק אבל בגדלים אמא שלי מתה בני אדם הפרו הבטחות שהבטיחו לאמא שלי
האבא של החבר הכי טוב שלי הביא לי עם חתיכת עץ ענקית מלא מכות בראש שאין לך מושג כמה שהם כאבו לי! אבל אני לא שונאת אותם... ברור שאני לא! ארן הוא אחד מהאנשים הכי נחמדים שיש! הוא היה בא לבקר אותי הרבה, הוא רב הרבה עם דניאל אבל עדיין יבוא לעזור לו אם יצטרך, הוא כזה סוג, הוא נחמד ו-"
