~נקודת מבט דניאל
שמעתי יבבות בכי אני וארן הסתובבנו וראינו ילדה קטנה שבוכה היה לה שיער לבן וחלק פרוע עם עיניים סגולות היא נתנה לי תחושה מוזרה
"מה קרה ילדה? " שאלתי אותה עם הבעה מודאגת מתעלם מהתחושה בטן המוזרה
" אני ראיתי גברת יפה כלואה בכלוב והיא בוכה " היא אמרה בקול עצוב
" איך הגברת נראת?" שאלתי אותה מקווה שזו לא מי שאני חושב שהיא
" היה לה שיער חום ועיניים חומות היא גם הייתה עם הרבה צלקות על הגוף וכל הזמן שהיא הייתה דומה היא צעקה למישהו בשם דניאל שישחרר אותה " הילדה אומרת בוכה
" את יודעת איך קוראים לגברת?" שאלתי על סף דמעות...
" קוראים קוראים לה אלכס אני חושבת... היא הולכת למות... האדם החדש הוא נוראי, במזל אמא הצליחה להבריח אותי מהכפר " היא אמרה
ופתאום הבנתי הזזתי את שיערה של הילדה לאחותי האוזן וראיתי את האוזן המחודדת שלה
" מי השולט של הכפר?" שאלתי מנסה להבין את מי אני הולך להרוג
" זה נפיל מגן עדן " היא אמרה " הוא מאוד חזק ואכזרי הוא איש רע, הוא לקח את אבא, אמא אמרה שאבא בסדר אבל אני לא חושבת " היא אמרה ומשכה באף
" אוקיי תביאי אותנו אליו " אמרתי עצבני
" אבל הוא מאוד מסוכן אדוני " הילדה אמרה וסוף סוף הסתכלה לי בעיניים מעניין למה היא לא עשתה את זה לפני זה " לא נורא " אמרתי
" גם אני חזק " אמרתי לילדה וליטפתי לה את הראש היא הסתכלה על הרצפה
היא מוזרה... חשבתי
התחלנו ללכת לכוון החדר ההוא פתחתי את הדלת ולא האמנתי למראה עיניי,
" מה לעזאזל?! " צעקתי לחלל, הפרחים האדומים והמיוחדים שהיו שם פשוט נחרבו... אני לא מאמין...הפרחים נרמסו ונקברו מתחת לחול נעקרו מהשורש ואיבדו את האור שלהם
" למה?! מי עשה דבר שכזה " אמרתי כשנשבר לי הלב לא מספיק שאלכס נחטפה ורבנו עכשיו גם המקום שהיה בערך הכי חשוב לי גם הוא מת?!" צעקתי עצבני
" אני מצטערת אדוני אבל האדון החדש הוא נוראי" הילדה אמרה
" כן... את זה גם אני הבנתי" אמרתי בעצבים הוא כלכך הולך לשלם על זה?! כל מי שפוצע את אלכס הוא גופה!
~ נקודת מבט אלכס
איך לעזאזל נקלעתי לזה?! כל מה שרציתי זה לבוא לחשוב וזהו לא לא להחטף על ידי איזה מלאך דביל שנפל מגן עדן גם ככה כל הגזעים שונאים אותי לעזאזל!
ניסיתי להזיז את הרגל והרגשתי כאילו הפילו עליה פטיש חמש קילו
" פאק!" צעקתי גונבת מכאב
