Larry Me ➳ L.S ♔ Hebrew

פרק 7 חלק ג' ○ איפה הצדק?

- החלק האחרון בפרק 7. תודה לאהובתי על התמונה dvoranagosa ♥ -

"את לא הולכת מפה בשעות הקרובות, אם תרצי נוכל להזמין לפה את ההורים שלך, שיראו איזה חינוך נפלא הם נתנו לילדה שלהם. את, גברתי הצעירה, תחטפי עונש על המעשה הנבזי שעשית" אמר החוקר בקשיחות, הוא סתם הומו למה שאני אשים זין בכלל על מה שהוא אומר? הוא יכול לחלום שאני אשים זין עליו, שישיג אותו בעצמי, הנה יש שם את לואי בחדר ליד

"ומתי אני אחזור הביתה, בדיוק?" אמרתי בטוני המזלזל והלועג

"תני לי לגלות לך משהו, אלן" הוא אמר בקול שקט יותר "אל תתחצפי לחוקר במדי משטרה" הוא אמר וסגר במהירות את הדלת אחריו. הוא יצא כל כך מהר, וזה הגיוני, הוא עמד רק על סף הדלת. פשוט לא יכולתי יותר, הרגשתי שהגעתי לשיא של נקודות השבירה שלי, ופשוט חפנתי את פניי בידיי ופרצתי בבכי רועש. חיכיתי רק שהוריי יבואו ויצילו אותי מכל החרא הזה, למרות שאני לא חושבת שאני אצא מזה בשלום וכל כך מהר, וגם לכי עכשיו תסגרי את החשבון עם בית הספר, המשפחה והחברים. זהו, החלטתי סופית ורשמית שאני ללואי לא מתקרבת יותר. מצידי הוא יכול להיות הומו בשקט, למה היה לי כל כך אכפת ממנו בכלל? באמת שאני לא מבינה איך הסתכלתי עליו. מי בכלל תסתכל עליו חוץ ממישהי מפגרת כמוני?

נק' מבט לואי:

לאחר שהחוקר החמוד ליאם יצא מהחדר המשכתי לבחון את החדר ביסודיות, לא שהיו שם הרבה דברים, כן? ולאחר זמן מועט מאוד נפתחה הדלת. טיפה נבהלתי, הסתובבתי וראיתי את השוטר זאיין. מבטינו ישר הצטלבו והוא חייך אליי חיוך מתוק. לא יכולתי שלא לחייך אליו בחזרה, ואפילו טיפה גיחכתי שהוא עשה כאילו הוא מסדר את המכנס שלו, ובעצם חושף עוד קצת את החוטיני הורוד והמחרמן שלו

"א-אה לואי... היי. זה אני, זאיין. ז-זוכר אותי?" הוא גמגם כל כך הרבה ובקושי הצליח להוציא את השאלה משפתיו הורודות והמדהימות

"הו, היי זאיין, כן איך אפשר לשכוח?" אמרתי וחייכתי אליו והוא טיפה הסמיק, אך ניסה להתנהג כאילו הכל כרגיל ולהסתיר את זה

"רציתי האמת.." הוא אמר בביישנות אך קטעתי את דבריו: "לפגוש אותי? כן גם אני מאוד, זאיין" אמרתי וקמתי במקומי, לא מפסיק להביט בראשו המושפל טיפה לרצפה מהביישנות ובחיוכו המתוק שהופיע על פניו כשהוא שמע את מילותיי

"באמת?" הוא הרים את ראשו שהושפל לרצפה והרגיש ממש טוב עם עצמו למשמע הדברים שאמרתי

"כן, אממ.. החוקר ליאם גם אמר ש-שתוכל להסיע אותי הביתה עכשיו, אבל אם אתה לא רוצה א-אני אבין לגמר.." לא היה לי נעים אמרתי את זה ונשמעתי הכי ביישן בעולם, אך הוא קטע את דבריי כי הוא נורא התרגש וקפץ על הרעיון: "אני מאוד רוצה, בוא, נוציא אותך סוף סוף מחדר החקירות הזה, לתמיד". הוא אמר, חייך אליי והושיט לכיווני את ידו, מסמן לי עם עיניו הגדולות לתפוס אותה. הנחתי את כף ידי הקטנטונת והדקה על ידו העבה והגדולה, והוא סגר את ידו על ידי ברכות, אהבתי את המגע שלו כל כך, הוא פשוט בחור מושלם מבחינה חיצונית. והוא גם שוטר, אמא שלי הולכת להיות גאה בי על זה שאני מביא מישהו כזה מושלם הביתה, טוב לא הגזמתי בכלל. קודם כל שההורים שלי יידעו שאני הומו ושבגלל זה העיפו אותי מבית הספר הקודם שלי. הם בטוחים שזה בגלל משהו אחר, אבל אין לי כוח לחשוב על זה עכשיו, זה לא חשוב לי בכלל כרגע.