אהבה אחרת

***

קמתי בבוקר כשראשי על כתפו וידי מונחת על חזהו.
ניחשתי שהוא עדיין ישן אז לא קמתי ופשוט הקשבתי לנשימות שלו.
"היי, את ערה?" לחש פתאום.
"כן,"לחשתי חזרה.
"מה את רוצה שנעשה היום?" אמר אחרי שתיקה של כמה דקות.
"קודם כל," אמרתי ברשמיות וחצי התיישבתי על מרפקי לצידו, "נאכל. אחר כך נראה מה הדברים הפוטנציאליים לכיף."
הוא צחק והסתובב משכיבה על הגב לשכיבה מופנית אליי.
"ברגע שיהיה לי כוח לקום."
חייכתי בזדוניות וקפצתי מהמיטה.
"הו, לא!" קרא כשהבין פתאום מה אני מתכננת, "את לא , כל כך לא, הולכת לעשות את זה!"
הוא הידק את השמיכה לחזהו בדיוק כשאני משכתי אותה מכפות רגליו.
"אההה" צרח בפאניקה ואני פשוט נשפכתי מצחוק
"אני אקום אני אקום אני אקוםם! עזבי אותי!" צרח ואני כבר הייתי על הרצפה מרוב צחוק.
לבסוף הצלחתי למשוך את השמיכה והוא הצטנף על המיטה כמו כדור.
"על הפרנציפ לא קם עכשיו." רטן וטמן את פניו בכר שלו.
"נו..." אמרתי בקול הכי חמוד שהצלחתי לגייס
"אוקיי אוקיי." הוא התיישב בחצי חיוך, "הנה קמתי, רואה?"
הקמתי אותו מהמיטה ומשכתי אותו אל מחוץ לחדר
"וואו וואו בזהירות אחותי" הוא צחק
צחקתי גם והובלתי אותו למטבח, "יש לך כאן שוקו, נכון?"
הוא התחיל לצחוק, "את שותה שוקו?"
תקעתי בו מבט זועף "הי מה הבעיה?"
"שאין לי שוקו."
"אוף טוב אז בלי שוקו. נס קפה?"
הוא חייך ופתח ארון מתחת לכיור, "נס קפה בשביל הגברת"
הוא שלף משם קופסת נס קפה, צנצנת סוכר, ומארון אחר הוציא שני כוסות וכפיות.
"הו, תודה רבה" צחקתי והרתחתי מים בקומקום
בזמן שהמים התחממו התיישבנו במרפסת שאליה הובילה דלת עץ במטבח.
שכבנו ביחד בערסל שהיה מחובר לשני עצים וצפינו ביחד בשמיים בדממה.
כשהמים כבר נרתחו נכנסו והכנו לעצמנו כוס קפה ואז חזרנו למרפסת אבל הפעם ישבנו סביב שולחן.
"איך ישנת?" שאל אל ולגם מהקפה שלו.
"האמת שממש טוב. איך אתה?"
הוא צחק, "מעולה"
חייכנו אחד לשני.
"אז מאמצים את זה?" קרצתי לו והוא חייך
"מה שבאלך".
"אוקיי מה נעשה היום??"
"אממ. לא יודע."
"סרט?"
"אין לי סרטים בבית."
"בקולנוע!"
הוא צחק, "אההה אוקיי מה באלך?"
"אממממ."
"אמממ."
צחקתי. "בוא נראה סרט אימהה!"
הוא הרים גבה ורטן, "ממש רומנטי."
ואז שנינו צחקנו ונכנסנו.
" 'המסור'?" הוא שאל תוך כדי רפרוף על מדף הדיסקים שלו.
"אווו נשמע טוב." התיישבתי על הספה והבטתי במסך בציפיה, "יש גם פופקורן?"
"יש. אבל את תצטרכי ללכת להכין לעצמך, כי אני לא ממש אוהב פופקורן."
חשבתי לרגע, "נאא. אין לי כוח נסתדר גם בלי." העצלנות הכריעה.
הוא משך כתפיים והכניס את הדיסק לDVD ואז התיישב לידי.
הסרט התחיל. אלסוויס צרח והרמתי לעברו גבה.
"אל, זאת רק הפתיחה."
"מצטער", הוא גירד את עורפו במבוכה, "נבהלתי מהחושך פתאום."
חייכתי אליו ברשעות, "בקצב הזה כבר תמות בחצי הראשון של הסרט."
הוא צחק ודחף אותי בכתפו.
צחקתי גם ואז השתתקנו כשהסרט התחיל (והפעם באמת).
אני לא אשקר לכם, הסרט הזה היה משעמם.
אולי אלסוויס חושב אחרת (כי הוא צרח כל דקה) אבל אני נרדמתי מתישהו אחרי שה..הוא עקר ל..הוא את העיניים (זה היה גרוע. כאילו, אנשים די עם הקטשופ זה לא נראה אמין.)
אז בקיצור נרדמתי מול הטלוויזיה על כתפו של אל (שלא הפסיקה לרטוט מפחד)
נראלי שניה אחרי שעצמתי עיניים (השניה הזאת של עדיין-בהכרה) הוא כיבה את הטלוויזיה ונשם לרווחה.
ואז עברה שנית ההכרה ונרדמתי באמת.
צוללת לחושך ריק וחסר הגדרה.
***
היי :)