אהבה אחרת

******

אוקיי הוא לא חוזר. ואני לא מתכוונת לרדת למטבח. אין שום סיכוי. אני פחדנית מידי בשביל זה. כל רחש פתאום נשמע לי מלחיץ.
אני שומעת משהו נופל מכיוון האמבטיה ואני בולעת רוק בציפיה שזה כלום. ואז האור נדלק. יופי, איך אני אמורה להכחיש את זה בדיוק?!
שיט. מה אני אמורה לעשות?? למה אלסוויס לא חוזר?
עכשיו אני בפאניקה גמורה.
זהו הסוף שלי מתקרב אני עומדת למות!
ולא הספקתי להתפייס עם אבא ואמ --- ---
"בווווווווו"!
קפצתי כמו ארנבון מבוהל שהכניסו לו זיקוק לתחת.
זה היה אל המטומטם שעמד שם עכשיו וצחק על זה שהבהיל אותי.
"השתגעת?? הייתי יכולה לחטוף התקף לב!" צרחתי עליו בטונים הגבוהים ביותר שלי - והם לא נעימים לאוזן.
"אני מצטער. היית חייבת לראות את הפרצוף המבוהל שלך! וואי קורע."
נעצתי בו מבט זועם ונכנסתי לחדר האורחים וטרקתי את הדלת. נשכבתי על המיטה וכיביתי את האור עם המתג שלידה. הייתי עייפה (בהתחשב בכך שהשעה 4וחצי בבוקר) אבל הזעם התסיס אותי יותר מידי.
לא ב אמת כעסתי על אל פשוט הייתי מבוהלת וזה.. הזכיר לי משהו שקרה.
לאט לאט הנשימות שלו נרגעו ונרגשתי איך העיניים שלי נעצמות.
*******

צרחה מהדהדת. פריטים מטושטשים.
ילדה קטנה בעלת שיער מתולתל קצר צועדת יחפה במסדרון קצר.
"אמא?" היא לוחשת בקול רועד ולחייה רטובות מדמעות.
"אבא?" הקול שלה חנוק כעת, מבוהל.
"יש כאן מישהו..?" היא לוחשת כשהיא שומעת רחש מכיוון האמבטיה.
האור באמבטיה נדלק והילדה שוב מייבבת.
צל גדול ומחזיק שק הופיע לצד הצל שלה על הקיר ממול.
הוא לוחש באוזן הילדה 'בוו' קצר בטון נמוך וצורם.
הילדה צווחת והדבר הבא שהיא רואה מול עיניה זה חושך.
*****

קמתי בבהלה, מזיעה והסתכלתי סביב על קירות החדר.
היו שם תמונות שלא ראיתי אמש בחושך כשנכנסתי לפה.
היה שם נער נמוך, שיער קצר ופרצוף רציני בלי ניצוץ חיים בעיניו.
בגדיו היו מלוכלכים, הוא כנראה היה עני.
לצידו עמדה ילדה מחייכת חיוך חלול ולגופה שמלה מרופטת . מי הוא הנער ומי היא הילדה?
האם זה... אלסוויס?
בלעתי רוק ויצאתי מהחדר כדי שלא אאלץ לצפות בעיניים החלולות של אותו הנער.
"אל?" קראתי.
הבית היה דומם.
חיפשתי בכל החדרים בביתו, באמבטיה, בשירותים, מתחת לתנור (פתטי כן אבל הייתי חייבת לבדוק) הוא פשוט לו היה בשום מקום.
מעניין לאיפה הוא נעלם.
****