ממלכה

פרק 1 - "ליידיז"

"מזג האוויר מחליט בשבילנו מה ללבוש ", הקול של קנה ממלא את חדרי. היא מראה שמלה מתנופפת בצבע לבן שבהחלט היא הייתה שמחה ללבוש עכשיו, במקום השמלה האדומה שהיא לובשת כרגע. "היא תתעופף לי מהגוף בגלל הרוחות שם", היא צועקת. "כשמה כן היא", אני צוחקת וקנה מגחכת. קלוד ואן נכנסות לחדר נראות נהדר מתמיד. "אני מוכנה להכיר את יורש העצר של ליבי, כלומר את משפחת המלוכה הצרפתית", קלוד אומרת וצוחקת ואנחנו מצטרפות אליה. "מרי כבר החלטת מה תלבשי ?" , אן שואלת. "כן, בחרתי לעצמי שמלה שחורה ארוכה שלא תשאיר שום דמיון לפרנסיס, אני מקווה", אני אומרת והולכת לחדר האמבטיה. אני שמה את השמלה שבחרתי מבעוד מועד, שמלה מפוארת לארמון מפואר, אני מגחכת לעצמי. כשאני יוצאת כולם פעורות פה. "מרי את המלכה הכי יפה שראיתי בעצם האישה, האישה הכי יפה שנראתה אי פעם", קנה אומרת וקלוד ואן מהנהנות. בליבי אני מקווה שגם פרנסיס יחשוב כך, מעניין אותי איך הוא נראה היום ואם ... הדלת נפתחת וקוטעת את הרהורי. לולה נכנסת, אנחנו מכירות מגיל 7 היא החברה הכי טובה שלי מפה, מהמנזר. היא חברת אמת והייתה פה מהרגע שהביאו אותי לכאן, כדי להסתיר אותי. היא יודעת עלי הכול. תמיד קינאתי בה, בשיערה הבלונדיני השופע, בעיניה הבהירות. אפשר להתבלבל ולחשוב לרגע שהיא המלכה ולא אני. את קלוד, אן וקנה הכרתי כשאנשיי ערכו מספר ראיונות עם בנות שיכולות להיות בנות הלוויה שלי, הליידיז שלי. (כן כול מלכה באשר היא צריכה כאלו) ממבט ראשון ידעתי שהם הכי מתאימות, הם היו מרשימות, קלאסיות ומיד הפכנו לחברות טובות. לולה היא גם בת הלוויה שלי. אני בחרתי אותה ובהחלט לא הייתי צריכה לעשות לה ראיון כי אין מתאימה ממנה. נוכחתי לדעת שצדקתי.