אחרי שהייה של שישה ימים בכרכרה אנחנו שומעות שמוריםלעצור את הסוסים. אן מזיזה את הווילונות ואנחנו פעורות פה, נוף ירוק נפרש לפנינו ויוצר שילוב מרהיב עם קרני השמש. אחרי בהייה ארוכה דרך הווילונות אנחנו יורדותמהכרכרה. אני, קנה , לולה , אן וקלוד קופאות על המקום. "כמה שאני מחכה לרוץולהשתובב על הדשא ", אני אומרת. "הליידיז" והאמת שגם אני עדיןמעכלות שהנוף שאנו בוהות בו הוא חצר הארמון הצרפתי. "אני כבר מדמיינתאת הפיקניקים שנוכל לערוך על הדשא", אן אומרת בקול מתלהב. אנו רואות מישהוהולך לעברנו בצעדים מהירים "שלום אני לוקאס ואני אהיה המשרת שלך במשך שהותךבארמון הצרפתי הוד מעלתך מרי מלכת הסקוטים", הוא אומר ומשתחווה. "תודהלך לוקאס ובבקשה אני מעדיפה את המילה עוזר על פני משרת", אני מחייכת אליווהוא מסמיק. "טוב בואו אחריי", לוקאס קורא. הוא מוביל אותנו לעבר שערשלא שמנו לב אליו כשהגענו, כנראה מרוב שהתלהבנו מהנוף, הוא פותח לנו את השערואנחנו נכנסות. הליכה של כ-10 דקות והנה עוד שער נוסף. אנחנו מבחינות באלפי שומריםשמסתובבים "הארמון", "הארמון", "הארמון" , קלודצורחת ולוקאס קורא גם הוא "הארמון". השער שאנו עומדות לפניו נפתח ועכשואנחנו רואות את הארמון בבירור. הארמון כול כך מרשים וענקי כשם שזה נשמע, הארמוןענקי אני צריכה יותר ממיליון מילים לתאר אותו. ואם הוא נראה ככה רק מבחוץ, אזבפנים הוא בטח נראה יותר מעצים ויותר מרשים, אני חושבת לעצמי. שומרים, משרתים,משרתות, אופים, סנדלרים, עובדי מלאכה כולם נעצרים ובוהים בי. " מרי מלכתהסקוטים השתחוו לה", קורא הכרוז, קולו הקפיץ אותי. כולם משתחווים ומוחאיםכפיים ואני מסמיקה ולוחצת את ידם מתוך נימוס. "ברוך הבא", ילדה קטנהניגשת אלי ומחבקת אותי. "האנשים בארמון הצרפתי כול כך חמים", לולה אומרתלי. "אני מקווה שאת צודקת כי את "האנשים" עדיין לא פגשנו ", אני אומרת .
YOU ARE READING
ממלכה
Historical Fictionהקדמה: מאז שהיתי ילדה, האנגלים חפצו בכתר שלי. לכן נשלחתי לצרפת כדי להגן עלי, על אנשיי ועל ארצי. אף אחד לא הכין אותי לחתונה בארמון הצרפתי שתבוא בקרוב. אף אחד לא הזהיר אותי שדווקא הדברים הקלים יקשו עלי בדרך. כול החלטה כרוכה בעוד החלטה. בתוך חדרי הא...