Writen On The Walls

כמו פרולוג

השמיים השחורים היו זרועים בכוכבים ורק אורם הקלוש ואור הירח המלא האירו את המרפסת הקטנה.
"זכרת..."
"איך יכולתי לשכוח? זה יום ההולדת שלך...
הוא בחן אותי לרגע מלמעלה למטה ואז תפס אותי במרפקי ומשך אותי אליו מצמיד את גופי לגופו.
העיניים הכל כך כחולות שלו היו בתוך עיני ונשימותיו היו איטיות. "רק באתי לאחל לך יום הולדת שמח" אמר בקול שקט ואז סגר בשפתיו על שפתי. עצמתי את עייני נותנת לעצמי לטבוע ברגש הממכר הזה והעברתי את אצבעותי בשערו השחור. הוא שיחרר את מרפקי מעביר את ידיו לגבי ועטף אותי בחיבוק.הנשיקה הייתה איטית והרגישה כמו נצח, כמה התגעגתי למגע שלו, לא רציתי שהרגע יגמר.
מתוך הבית נשמעו קולות קוראים בשמי,החברים לא הבינו לאן נעלמתי.
הוא נתן לשפתי להשמט משפתיו לאט עדיין אוחז בי "נשמע שקוראים לך" אמר מצייר באגודלו על שפתי "לכי" ושיחרר לאט לאט את חיבוקו. החלקתי את ידי משערו דרך עורפו ותפסתי בפני" תודה שבאת" לחשתי ונישקתי אותו שוב. הוא חייך חיוך קטן והצמיד את מצחו למצחי. עמדנו כך שותקים עוד דקה של נצח ואז הוא נעלם מותיר אותי לבדי במרפסת.
___________________________________

היי לכם! האמת היא שאת הקטע הזה כתבתי למגירה, ברגע של השראה רומנטית במיוחד, אבל כמה אנשים שאני ממש אוהבת קראו ודרשו שהוא יהפוך לסיפור. אשמח אם תוכלו לכתוב לי את דעתכם...
(זאת פעם ראשונה שאני מפרסמת משהו שכתבתי אז אני מקווה שתאהבו)