✉ Forty

3.4K 311 469
                                    

פרק אחרון!!!!

-------------------------------------

[[ ל ו א י ]]

זאין עצר את המכונית מלפני הבית שלי וכיבה את המנוע.

"תודה על הדייט הגרוע, זאין."

"תודה על זה שאתה כל כך נחמד, לואי."

"בכנות, זאין... אני חושב שיש לי רגשות להא-" זאין נשען ונישק אותי. דחפתי אותו והנדתי בראשי. לא. אין רגשות או משהו כזה.

"אמרתי לך, לואי," הוא נאנח, "הארי הוא ל מה שאתה חושב שהוא."

"אבל אני גם לא יודע מי אתה," הרמתי את קולי. "חוץ מזה, ראיתי צד של הארי בחודשים האחרונים שלא ראיתי אף פעם."

"בכנות, הצד הזה הפתיע אותי ואני עדין מנסה להבין את זה, אבל לעכשיו, אני רק צריך מרחב." זאין קימץ את אגרופיו ולקח נשימה עמוקה.

אחרי זמן מה, הוא נאנח. "בסדר, לואי. אני רק רוצה שתדע שאני מחבב אותך."

"ואני מאוד אוהב לצפות בנטפליקס, אבל אני לא הולך לצאת עם נטפליקס. לילה, זאין." סגרתי א דלת המכונית ועשיתי את דרכי לדלת הקדמית. אני פשוט הולך לנוח הלילה. ואז אני אחליט מה לעשות מחר. למה לא לנוח עוד לילה?

"היי מתוק!"

"היי אמא," זרקתי את התיק שלי על הספה.

"אנחנו הולכים לארוחת את ערב אצל הג'ונסוסים. בלי מסיבות, אל תיכנס להריון, אנחנו אוהבים אותך."

אמא שלי עצרה לפני שהסתובבה בחזרה. "מישהו התקשר, דרך אגב."

"לעזאזל. ממש רציתי לארגן מסיבה בשביל כל שני החברים שלי," נאנחתי. מי לעזאזל התקשר לטלםון של הבית שלי וחיפש אותי?

החלטתי שאחרי שההורים שלי יעזבו, אני אבדוק מי התקשר. הרמתי את טלפון הבית וחייגתי אל המספר בחזרה.

"לואי?" זה הארי. הוא נשמע לחוץ ומודאג.

"ביי," ניתקתי את השיחה. לא. לא. לעזאזל עם זה. איך הוא השיג את מספר הטלפון של הבית שלי?

בדקתי את הפאלפון שלי, אבל כל ההודעות היו מזאין ומנייל.

טימי טרנר: אל תשנא אותי

טימי טרנר: אבל הבאתי להארי את מספר הטלפון של הבית שלך

טימי טרנר: הילד המסכן הזה בכה כשבאתי לראות אותו

טימי טרנר: כאילו מה לעזאזל לא ידעתי מה להגיד

טימי טרנר: כאילו בדרך כלל אני אומר לך לעבור על זה ולא להתייחס לזה

טימי טרנר: אבל כשהארי בוכה זה כאילו שילד מת

טימי טרנר: לא יכולתי אפילו

טימי טרנר: הוא אמר שחסמת אותו

טימי טרנר: אז הבאתי לו את מספר הטלפון של הבית שלך

Texting ✉ larry stylinson- HebrewWhere stories live. Discover now