Part 7

463 19 1
                                    

השעון המעורר שלי צלצל מראה לי על השעה 7:20 ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי, אני כל כך עייפה מאתמול
כיביתי את השעון וקמתי לעשות את אירגוני הבוקר
התלבשתי (תמונה), שמתי בושם
מרוב שלא היה לי כוח וויתרתי על איפור לקחתי את נעלי הוואנס הלבנות שלי את הכובע שלי ושל לוקאס ששכח אתמול ואת התיק וירדתי למטה פוגשת באימי שהייתה שנייה מלצרוח את שמי כדי שאקום, ״כבר קמתי אמא אין צורך בלצעוק״ חייכתי לאימי ונתתי לה נשיקה בלחי ״יופי מתוקה, אני בצהריים לא יהיה פה אם בא לך את יכולה לבוא למשרד שלי אקח הפסקה ונצא לאכול במקום כלשהו״
״אוקיי״ השבתי
״בוקר טוב ליפייפיה הקטנה שלי״ אמר אבי
״בוקר טוב אבא״ נשקתי גם ללחיו
לקחתי חטיף אנרגיה וצעקתי להוריי שיצאתי לבית ספר.
נשמע צליל הודעה מהאייפון שלי פתחתי ולצערי ליה לא תבוא היום כי היא לא מרגישה טוב
כתבתי לה שתרגיש טוב ושאעבור אלייה אחרי בית ספר
בעודי מתקדמת לבית ספר
---
נכנסתי בשער מחפשת בעיני את לוקאס להחזיר לו את הכובע ולא מוצאת אותו לא היה לי זמן ממש לחפש כי בדיוק היה צלצול
אחרי שעתיים מייסרות של מתמטיקה היה צלצול להפסקה ויצאנו לקפיטריה כמובן שקניתי לי צ׳יפס וישבתי לאכול עם עוד כמה ידידים
לפני נגמרה ההפסקה החלטתי ללכת לחפש את לוקאס בכדי להחזיר לו את כובעו, חשבתי איפה מישהו כמו לוקאס יכול להיות .. תוך פחות מ5 שניות ידעתי את התשובה והתקדמתי למקום בו לוקאס חייב להימצא ׳המחששה׳
כולם ישבו שם ועישנו וחיפשתי בעיני את לוקאס עד שקלטתי אותו מדבר עם חבר שלו ונראה שהוא עצבני התקדמתי לאט כשהגעתי אליו כנראה לא הבחין בי ובגלל זה קראתי לו ״לוקאס״ אמרתי, הוא סובב את ראשו והביט בי במבט אטום ״מה?״ אמר בקור ״שכחת את הכובע שלך אצלי אתמול אז רק באתי להחזיר לך״ אמרתי בעודי מושיטה לו את הכובע הוא לקח את הכובע מידי באגרסיביות ולא הבנתי מה עובר עליו
״עוד משהו?״ שאל ואני רק הנדתי בראשי לשלילה יוצאת משם בכעס עליו, מה נראה לו? אפילו תודה הוא לא אמר לי זה שהוא עצבני לא אומר שהוא יכול להתייחס אלי ככה , מה עובר עליו ? אתמול הוא היה מדהים והיום הוא חרא
אני יכולה להישבע שיש לו פיצול אישיות וזה לא בא לטובה
--
נגמר יום הלימודים ואני רציתי לצרוח מאושר אחרי היום הארוך והמייסר הזה שעברתי גם בלי ליה
בדיוק כשהתכוונתי לצאת מהשער לכיוון ביתה של ליה יד תפסה את ידי ומשכה אותי אחורה באתי לצרוח אך הוא סתם את פי ואני כבר ראיתי את המוות עד שאותו בחור סובב אותי אליו והוציא את ידו מעל פי
״תגיד לי אתה מטומטם או משהו כזה!!?״ צרחתי על לוקאס שעוד שנייה התפוצץ מצחוק לעומתי ״אני ראיתי את המוות כבר דביל אחד שלא תעז לעשות את זה שוב!״ אמרתי ממשיכה לצרוח עליו
הוא הצמיד אותי לקיר ורכן מעלי לא ידעתי מה קורה לי אך הגוף שלי סירב לזוז כאילו היה משותק למגעו
״תפסיקי כבר לצרוח רק רציתי לדבר״ אמר
״איזה קטע כי אני לא רוצה לדבר איתך״ אמרתי מעיפה את ידיו מעלי מתקדמת לכיוון היציאה אך כמובן שהוא לא יתן לי ללכת
הוא החזיק בידי ומשך אותי אחורה שגופי מתנגש בקיר ואחיזתו בידי לא נרפת
״תעזוב אותי אידיוט״ אמרתי לו אך הוא רק הידק את האחיזה בידי מה שגרם לצווחת כאב קטנה לצאת מפי כשלוקאס הבין שהוא מכאיב לי הוא הרפה את אחיזתו בי אך לא לגמרי
״אני מצטער אוקיי ?״ אמר
ואני הייתי בשוק לוקאס כרגע ביקש ממני סליחה? ...
------------------------------
אז הינה לכם פרק 7
לא לשכוח להצביע ולהגיב
אוהבתת

My babeWhere stories live. Discover now