Part 16

319 16 0
                                    

מבלי לומר מילה הלכתי לדלת בכדי לצאת מפה, לא מגיע לו שאדבר איתו
אך כמובן שהדלת תהיה נעולה
׳סעמקק׳ מלמלתי
״מחפשת את זה?״ אמר בהתגרות ורישריש מול עיניי במפתחות הדלת
״תפתח את הדלת״ אמרתי בקול קשוח מתעלמת מהעובדה שנעל אותי פה איתו בחדר המנהל
״אני דווקא נהנה פה, רוצה לפתוח את הדלת תשיגי את המפתחות״ אמר וחייך חיוך תחמני ומתגרה
העצבים שלי חזרו ובגדול, צעדתי אליו מנסה לקחת את המפתחות מידו אל הוא רק העלה את ידו יותר למעלה ׳דאמט׳ מלמלתי
הוא היה ענקי לעומתי 1.80 לעומת 1.67, קפצתי מנסה להגיע למפתחות המזורגגות ולפתוח את הדלת ולצאת מהחדר הזה אבל אין סיכוי,
בפעם אחת הוא העלה את ידו למעלה ואני מיואשת אך לא וויתרתי רוצה לשחק במשחק הזה? אנחנו נשחק במשחק שלך לוקאס,
עליתי על הספה במשרדו של המנהל וקפצתי על לוקאס, כנראה שלא היה מוכן לזה ונפלנו כך שהוא מתחתי ואני מעליו
הסתכלתי בעיניו הירוקות העיניים שמהפנטות אותי כל פעם מחדש העיניים האלא שאני יכולה לבהות בהם שעות
ניערתי את ראשי מהמחשבות ויצאתי מהטראנס ששקעתי בו באתי לקחת את המפתחות מידו, בדיוק שידי נגעה בידו לקחת את המפתחות, מתעלמת מהעובדה שאני עדיין עליו
הוא החזיק את ידי ובמשיכה אחת חלקה משך אותי קדימה כך שפני היו כמה סנטימטרים ספורים מפניו
מבלי שהספקתי לקלוט מה קורה שפתיו הוטחו על שפתיי, עוד פעם ההרגשה המדהימה הזאת של שפתיו הבשרניות על שפתיי.
לוקאס אף פעם לא מנשק עדין, תמיד אגרסיבי חזק מלא תשוקה ומשום מה אני אוהבת את זה להרגיש את שפתיו על שפתיי זזות בתיאום מושלם,
המערבולת רגשות בבטני חזרה 
אך הראש צעק ׳תתרחקי׳, באותו שנייה כאילו חזרתי למציאות התנתקתי משפתיו בחוסר רצון מוחלט לוקחת מהר מידיו את המפתחות פותחת את הדלת ויוצאת משם לא מסתכלת לאחורה.
-
שנייה לפני שרגלי דרכה אל מחוץ למבנה בית הספר יד משכה אותי אחורה מצמידה אותי לגוף קשיח
וכמובן מי זה אם לא לוקאס
״מה נראלך שאתה עושה תעזוב אותיי!״ צעקתי עליו ״ככה בורחת לי״ אמר משועשע מהמצב
״דביל״ אמרתי והמשכתי לנסות לשחרר את ידי מידו המפלצתית אך לשווא ״את באה איתי״ אמר קובע
״חי בסרט״ אמרתי וגילגלתי את עיניי
״בואי״ אמר סוחב אותי אחריו ,
ניצלתי את זה שאנחנו בהפסקה וכולם בחוץ והתחלתי לצעוק ״תעזרו לי הוא לוקח אותי ללא רצוני!״ בבת אחת כל המבטים הופנו אלינו ומבטו של לוקאס נהפך לעצבני מתמיד ״מה את חושבת שאת עושה?!?״ אמר לוקאס
״מצילה את עצמי ממפלצת״ אמרתי בחזרה
אגרופיו נהיו קמוצים והוא בהחלט היה עצבני הוא הרים אותי על כתפיו בעודי צועקת שיעזוב אותי ובועטת בו ומרביצה לו ללא הפסקה
״פחדנים מסריחיםם!״ אני צורחת על כל הילדים שמסתכלים עלינו ושומעת את לוקאס מגחך, אף אחד לא בא לעזרתי כי כולם מפחדים מהמפלצת הזאת, המפלצת לוקאס,
המפלצת שמסרבת לעזוב אותי לנפשי
_______________
אני יודעת שהפרקים לא ארוכים אנסה לכתוב יותר ארוכים,
להצביע ולהגיב
אוהבתת

My babeWhere stories live. Discover now