פרק 11

5.1K 208 4
                                    

-נקודת מבט דניאל-
אני ותום ישבנו בסלון וחיכינו לבנות שיסיימו להתארגן.
לאחר 15 דקות בערך, הן ירדו למטה והורידים שלי התחילו לצאת.
״למה נראלך שאת יוצאת ככה?״ תום דיבר לאיה, ״וגם את מה נראלך? מה נראה לשתיכן?״ המשיך, ״אנה אפשר שנלך לדבר במטבח?״ שאלתי, ״כן״
״מה זה זה?״ ישר תקפתי, ״מה הבעיה?״, ״ מה מה הבעיה? למה את לבושה ככה? דיברנו על זה אנה, אולי תשימי ג'ינס?״, ״ אוף אבל אני אצטרך להחליף הכל!״, ״אוקיי תחליפי אני מחכה לך בייב״
״בסדר״
-נקודת מבט אנה-
לא רציתי לריב שוב עם דניאל אז פשוט עליתי להחליף לזה👇🏻

״למה נראלך שאת יוצאת ככה?״ תום דיבר לאיה, ״וגם את מה נראלך? מה נראה לשתיכן?״ המשיך, ״אנה אפשר שנלך לדבר במטבח?״ שאלתי, ״כן״״מה זה זה?״ ישר תקפתי, ״מה הבעיה?״, ״ מה מה הבעיה? למה את לבושה ככה? דיברנו על זה אנה, אולי תשימי ג'ינס?״, ״ אוף אבל אני אצט...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


ירדתי למטה ושמעתי את איה ותום רבים, כנראה על מה שהיא לובשת.
״די! אתה לא מבין שאתה חבר שלי! כולם יכולים להסתכל אבל מזה משנה אם כבר ישלי מישהו?!״ היא צרחה, ״אני לא אוהב שמסתכלים על מה ששלי״, ״וואי תום פשוט תסתום, תגיד תודה שלא אמרתי כלום על זה שאתה בא! אתה פאקינג בא איתי מה זה משנה מה אני לובשת?!״, ״טוב יאלה בואו פשוט נצא״ הוא ויתר לה בסוף.
״אני כלכך אוהב אותך כשאת מקשיבה לי״ דניאל לחש לי, ״חוצפן! מה אתה לא אוהב אותי כשאני לא מקשיבה לך?״, ״פחות פחות״, ״זקן מעצבן״
״היי אני בגיל של תום״, ״גם תום זקן״, ״וואלו חבר שלי לא זקן״ איה מיד צעקה, ״שמעתם?״ שוויצר האח הזה, ״נו סע כבר״ זירזתי את תום, ״תירגעי לחץ״, ״איה? החבר'ה מחכים לנו?״, ״ברור״,
״שו חבר'ה?״ תום נדלק ״סתום כבר סתום יקנאי״ השתקתי אותו.
-
הגענו למסיבה ודניאל ישר החזיק לי את המותניים ברכושניות, ״דנדו תירגע״, ״מה תירגע, תיראי כמה חרמנים יש פה״, ״נראלי שאתה אחד מהם בייב״ אמרתי כאשר הרגשתי דקירה בגבי, ״פאק״ לחש
״הכל טוב, בוא נלך לשתות״ והוא דפק לי מבט מלחיץ אז הוספתי ״קולה״, והוא חייך החוצפן.
-נקודת מבט תום-
״לאן בייב?״ שאלתי את איה, ״לשתות ולהגיד מזל לבן״, ״חכי אני יבוא איתך״, ״אתה כזה דבק לפעמים!״ נשפה בעצבנות, ״אבל את חולה עליי״
״יאלה בוא בוא״.
״היי בן!״ איה צעקה, מנסה להתגבר על המוזיקה החזקה, ״היי איה, כמה זמן לא ראיתי אותך״, ״כן תכיר זה תום״, ״אח של אנה אני יודע״ קטע אותה, ״והחבר שלי״, ״אה יפה שיהיה לכם בהצלחה״, ״תודה ומזל טוב״.
-נקודת מבט אנה-
״בייב אני עייפה! אולי נחזור במונית?״ שאלתי, השתעממתי בטירוף, ״יאלה נלך לישון אצלי?״ הוא שאל, ״כן״, ״קדימה בואי״, ״תרים אותי״, ״רגע פרינססה רגע״
-
הגענו לבית של דניאל לקחתי ממנו חולצה והלכתי למיטה.
״דניאל?״, ״ממ?״, ״נכון שאתה לא תעזוב אותי?״, ״בחיים לא יפה שלי, את תסבלי אותי כל החיים״, ״באמת באמת?״ ווידאתי, ״ברור קטנה שלי, אני לא אתן לאף אחד להתקרב אלייך וגם אם תרצי שאני אעזוב, זה לא יקרה״, ״לילה טוב דנדו״, ״לילה טוב אן״
-
״בוקר בייבי״, ״למה אתה מעיר אותי?״ שאלתי את דניאל, ״אני הולך, היום אני מתחיל לעבוד במשרדים״, ״אוף בטח כל הפקידות והמזכירות שם שוות״, ״לא יותר ממך חיים שלי, את רוצה שמאכל צהריים ביחד, ישלי הפסקה ב12״, ״בסדר אני יחזור לישון תתקשר להעיר אותי ב11״, ״ביי בייב״.
הוא הלך וחזרתי לבית והמשכתי לישון.

A&D❤️Where stories live. Discover now