-נקודת מבט אנה- ״אני יודע לאן את חותרת? למה?״ דור שאל, ״אני יותר מידי במחשבות עכשיו, אני מעדיפה שנישאר ידידים״, ״בסדר, אני אלך עכשיו״, ״ביי דור״, אחרי שהוא הלך, הלכתי לישון. - ״אנההההה״ שי צרח, ״מה?״, ״בואי איתי ללונה פארק, אמא ואבא הביאו לי כסף״, הוא אמר והראה 3 שטרות של 200, ״טוב קטני אני מתארגנת ובאה״.
עדיין היה קריר בכל זאת זה סוף מרץ. נשמע תקתוק בדלת ופתחתי, ושם עמד דניאל אוף. ״מה?״ שאלתי, ״כוס סוכר אפשר? זה משהו ששכנים עושים לא?״ הוא אמר במין כאב, ״בטח כבר״ הלכתי להביא לו מילאתי את הכוס בסוכר והבאתי לו, ״תודה, לאן את הולכת?״, ״למה זה עניינך?״, ״סתם, מנסה לפתח שיחה..״, ״אני ושי הולכים ללונה פארק״, ״אה תהנו״
-נקודת מבט דניאל-
איזה סמרטוט אני, היא הולכת נהנת כאילו לא אכפת לה שאנחנו לא ביחד כבר שלושה וחצי חודשים, אני יודע זאת אשמתי, אבל אפילו לא כואב לה, ״תודה״ היא ענתה, ״אפשר לבוא?״ שאלתי כמו מטומטם, למה נראלך שהיא תרצה שתבוא אחרי ששברת לה תפאקינג לב, ״דניאל... זה לא נראלי בסדר״, ״אני מבטיח שאני לא יעשה כלום אני נשבע, רק יעלה איתכם למתקנים״, ״בסדר תתארגן, אנחנו יוצאים עוד 10 דקות״, ״אוקיי״ לרגע שכחתי שהייתי באמצע להכין קפה ונגמר הסוכר ובשביל זה באתי. התלבשתי👇🏻
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
וחיכיתי להם בחנייה. -נקודת מבט אנה- למה הסכמתי למה? ״מה דניאל בא איתנו?״ שי שאל, ״כן״, ״יש!!״ ירדנו לחנייה ושם חיכה דניאל לבוש ומסודר. ״יאלה כנס שי״ אמרתי כדי למשוך את תשומת ליבו של דניאל, אני התיישבתי במושב הנהג ודניאל לידי. - הגענו ללונה פארק ושי רץ לאחד המתקנים, מה שמשאיר אותי ואת דניאל לבד, ״אפשר לדבר?״ הוא שאל, ״כן״ החלטתי לא להיות אטומה, התיישבנו על אחד הספסלים, ״אני ממש מצטער על מה שעשיתי, מה שעשיתי לך ומה שעשיתי לעצמי, אני באמת מתחרט על זה, זה היה שקוף שהיא תעזוב אותי כמו פעם, אבל אני כמו עיוור הלכתי אחרייה כי התעוררו כמה חשקים, אני נשבע שאני לא אהבתי אותה בשבוע הזה שהיינו ביחד, אני רק נמשכתי אלייה, אני באמת באמת אוהב אותך אנה, אני יודע שזה קצת קשה לסלוח לי, מאוד קשה, אבל אני מקווה שיום יבוא ויהיה לך את הכוח לעשות את זה, אני אוהב אותך באמת״ וואו אוקי, מה אני עושה? הוא דיבר כלכך בכנות והוא כלכך נואש לסליחה ממני, אני לא מכירה את דניאל ככה, אם מישהו לא סולח לו הוא אומר לו ״לך תזדיין אל תסלח״, אבל עכשיו הוא מתחנן בפניי, ״אני סולחת לך דניאל״, ״באמת?״ הוא שאל לא מאמין, ״כן התגעגעתי״, ״גם אני את לא מבינה כמה!״, ״אני יכול אממ לנשק אותך?״, הוסיף, הנהנתי בראשי והוא קפץ עליי בנשיקה של געגוע ואהבה, הרגשתי את האהבה המתפרצת ממנו, התנתקנו והוא שאל, ״מה עם דור?״, ״נפרדתי ממנו״, ״בגללי?״, ״אוי שתוק כבר יחש״, ״אנהה!!״ שי צעק, ״מה?״, ״בואו״ והלכנו לעלות איתו למתקנים שהוא אני בסה״כ אוהבת את דניאל מלא מלא. - פרק הבא זה אפילוג, סיפור קצר כן, אבל אני מתכוונת לכתוב עוד סיפור אז תכתבו לי איזה סגנון אתן אוהבות❤️
